אז אתמול שיניתי קידומת והשמיים לא נפלו. הוקפתי באהבה בעבודה ובפייסבוק וגם בבית. חברה חכמה אמרה לי שההתבגרות קלה יותר כשטוב לך איפה שאת נמצאת בנקודה זו בחיים וזה נכון , שי לי כל כך הרבה דברים לשמוח עליהם ולהודות עליהם. הספקתי הרבה בעשור הזה של חיי וכשהייתי בת 30 הרבה ממה שיש לי היום לא היה לי. הייתה לי זוגיות אבל לא הייתי אמא וכבר רציתי את זה מאד. הייתה לי עבודה משמחת אבל לא מספקת וחסרת עתיד מבחינות רבות, לא הייתה לי דירה והעתיד שלי היה מעורפל מאד.
והיום יש לי את זה. נכון, הנעורים שלי אוזלים ובעבודה אני פוגשת בצעירות יפות רבות שנראה לפעמים שהן לא יודעות כמה הן יפות וכמה אפשרויות עומדות לפניהן אבל כנראה שלא הייתי חוזרת לשם. טוב לי יותר במצבי ודאות, טוב לי שיש לי בסיס ולגלות שכבר הצמחתי את עצמי כמו הגרניום המשוגע במרפסת שלי שתמיד מוצא עוד מקומות לגדול אליהם. הבסיס שם.
השנה האתגר שלי הוא לשפר את הבריאות שלי. אני בריאה אבל יכולה להיות יותר בריאה. אני רוצה להיות יותר אנרגטית ויותר שמחה.
וחוץ מזה אני בסדר. אני אהובה ומוערכת וכיף לדעת שיש אנשים שאני משמעותית להם.ויש איש אחד וילד אחד שאני משמעותית להם במיוחד ואני אוהבת אותם עד שהלב כואב אבל כאב טוב כזה.
אז אני בת 40. דווקא חגגתי מינורית יחסית השנה אבל היה שמח וזה גם בסדר.