המקום של ג'וליאנה

התחלתי לנסות לחשוב מה אני כל כך אוהבת בסדרה "אבודים" , לאחר שראיתי את הפרק האחרון המדהים ביותר שלהם. והגעתי לכמה מסקנות:

הסידרה עוסקת בחוסר ודאות ובצורך האנושי להבין את חוקיות הדברים ולדעת כיצד לנהוג על פיהם. הצופה עובר את אותו תהליך עם הצופים וכל פעם מוצגות בפניו אמיתות חדשות שמאתגרות את מה שהוא הבין קודם. יש בסידרה כל הזמן חיפוש אחרי הסבר לכל תופעת האי ואיך הגיעו לשם אנשים, ומיהם אותם "אחרים" והאם ישנם אחרים אחרים. כל פעם מתגלים אנשים חדשים ומתגלה איום חדש.

המעניין הוא שלמרות כל התופעות העל טבעיות המתרחשות על האי האנשים תמיד מתים בצורה מאד מוסברת. בדרך כלל הורגים אחד את השני באקדח בגלל תחושת האיום שלהם כלפי כל אדם חדש שמופיע. הפאניקה היא התופעה הכי קטלנית בסידרה. יש בזה כל כך הרבה אמת ביחס למצב האנושי כיום שה "אחר" נתפס כמאיים.

מועלות בסדרה גם שאלות של אמונה. אנשים צריכים להחליט עד כמה הם מחוייבים לפעולה ועל כמה הם מוכנים לקחת סיכון ולא לעשות את אותה פעולה להתמודד עם התוצאות.

מוצגות גם דרכים שונות עד כמה אדם מוכן להתמודד עם סמכויות ועד כמה הוא זקוק למסגרות בעיקר במצב הכאוטי שבו התחילו על האי. בסידרה רואים היררכיות שנוצרות באופן טבעי, מנהיגים ומונהגים ומידת קבלת הסמכות.

הדמות המסקרנת אותי ביותר היא זו של ג'ון לוק, שלא במקרה הוא קרוי על שם הפילוסוף. בויקיפדיה הקדישו אפילו לדמות ערך משלה.

ג'ון לוק מתחיל כדמות צייתנית שעולמה מתערער עליה מכל מיני סיבות שונות . מעדיפה שתקראו עליו בויקי כדי לא לעשות ספויילרים.

בקיצור, אני מונה את הסדרה עם יצירות מופת וכבר השלמתי עם העובדה שיתכן ולעולם לא נקבל הסבר מלא לתופעות באי. אולי כמו בחיים האמיתיים.

ועכשיו אני מצפה לעונה השלישית.....