המקום של ג'וליאנה

היום גיליתי כמה אני חלודה בסוליטייר.

קליינטים משוטטים מטרידים את מנוחתי. סוג של נוירוטיות של ספרנית. מה הם כבר יעשו? ישרפו את הספרייה? יוציאו ספרים מהמקום? יעשו מהספרים מטוסי נייר קטנים?

סתם יחרבנו בין המדפים?

טוב. פשוט משעמם לי ברמות מטורפות. אין לי חשק ואנרגיות לעשיה פרודוקטיבית ואפילו לקרוא ספר או עיתון.

בשביל מצבים כאלה יש בלוג ועקיצות לגרד.

וקליינטים חובבי ספר השיאים של גינס כדי להפגין שליטה ולצוות עליהם למסור לי את הספר ליד. נוירוטיות במיטבה.

היום היה מפגש הכנה לתורמים שיבואו (בואו !!!) ועשיתי יח"צ טובים למקום עבודתי כמו שלמעשה ציפו ממני.

אני שונאת סיטואציות כאלה בהן אני לא מרגישה טבעית וצריכה להפגין יעילות מטורפת ולהיראות עסוקה. הרבה אנרגיות נפשיות הושקעו בזה. אבל היה מסודר.

למזלי אלה שבאו לסיור היו נחמדים והתקשורת איתם זרמה   טוב.

נראה לי שאני הולכת ללדת בסוף השבוע ה 22. אמרתי לבוסית שלי והיא שמחה מאד שיש לה אותי עוד שבועיים. כמובן שהגריגורים יחליט  בעצמו מתי בא לו לצאת-הטפיל הקטן. אמרתי לה שתכין כבר ניילונים לאוטו.

עוד 25 דקות השעה האהובה עלי ביום שעת גירוש הקליינטים בה ג'וליאנה מדגמנת אסטרטיביות וניהול משא ומתן ורוכשת לה שונאים. (כן, אנשים בטוחים ששעת סגירה של מוסד ציבורי זה דבר נתון למשא ומתן.)

אה, ועוד דבר אני ממש משתפרת בנהיגה. אני בודקת את זה אופרציונלית בכמה גערות אני חוטפת מהמורה בשיעור והמספר ירד פלאים. היא הייתה שקטה לגמרי רבע שעה ואפילו הרימה את רגליה היחפות על החלון כך שזה סימן שהיא הייתה ממש בשאנטי.

 למי שזוכר, האם המורים לנהיגה שלכם נתנו גם פידבק חיובי?(עשית עקיפה נהדר, איזה יופי של סיבוב וכו') זה מעניין אותי כי גם המורה הזו וגם המורה החביב והנוח לבריות שהיה לי קודם מעולם לא נתנו לי פידבק חיובי. התיאוריה שלי הייתה שזה כדי שאני לא אתפוס תחת ואנהג כמו חוראנית.

אז אני נותנת את הפידבקים לעצמי ונהנית כשהמורה שותקת ולא תופסת את הראש ביאוש.