חלמתי את חלום הלידה שלי.
חלמתי שאני הולכת ללדת כמו בדיקה שגרתית שנעשית בבית חולים. אני מגיעה לבית החולים ומשכנים אותי בחדר שנראה כמו חדר הילדות שלי. פתאום אני מגלה שזה החדר היחד וזו שעוזבת אותו אומרת לי : "אני מקווה שלפחות החליפו סדינים".
הלאה אומרים לי הגעת ללדת בואי לחדר הלידה. אני מגיעה לכיתת בית ספר עם כמה דודות חביבות על תקן אחיות/מילדות. והן שותות קפה ואומרת לי בסטלבט ללחוץ. אמא שלי יושבת שם אבל לא ממש פעילה ואני פתאום שמה לב שאין לי צירים. אני שואלת אם זה נורמלי והן אומרות לי "בטח נורמלי" ואחת מספרת לי על סיפור על אשה שינקה מבעלה (מזכיר לי שאיזו דוסית במציאות מההדרכת הנקה סיפרה על גבר עם יכולות הנקה. היא קראה על זה באינטרנט). ואז מגיע הרופא הראשי (פנטזיה שוביניסטית) שמתגלה כבחור ישיבה גבוה ואנטיפת למראה שאומר לי בקור "איך את רוצה ללדת אם את לא פותחת רגליים. פותחת ואחת האחיות צווחת יש לה פתיחה מלאה ! איך כל כך מהר? ואני מרגישה כמו על רכבת הרים ואז גבעה ויוצאת ממני חתיכה כמו חירבון ואני צורחת "אני אתבע אתכם אם הוא ייפול." ואז פתאום מוגש לי תינוק שנראה כאילו יצא מקטלוג "שילב" כולל בגדים מדוגמים, עיניים כחולות* ותלתלים. ממש פנטזיה ארית. ואני נזכרת שצריך לשים לי אותו על הבטן(כנראה הפנמתי את הקורס הכנה ללידה) אז אני מדדה עם התינוק בזרועותי ויושבת ואומרת לו מתוק שלי, אהוב שלי ואז התינוק אומר לי : "אבל אני תינוקת" ואני מסתכלת בחיתול ואכן כן....
והמחשבה שעולה לי בראש היא : יש ! אין ברית!
ואני שואלת את הדוסמיילד אם הכל בסדר והוא עונה לי בפנים חיוורות כן.
ואז חשתי לבלוג כדי לתעד את החלום ההזוי.
*עד כמה שידוע לי אין לנו במאגר הגנטי עיני תכלת כאלה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
