המקום של ג'וליאנה

הפרסומת של חומוס אחלה לייט משעשעת אותי כל פעם מחדש:

ריימונד אבקסיס ובעלה פוגשים חבר'ה שלא ראו הרבה זמן וכולם כמובן הרבה יותר שמנים. ריימונד רבת התושיה לוקחת קופסת חומוס אחלה לייט, שופכת לצלחת מוסיפה חצי בקבוק שמן זית, וזהו, כולם מרוצים (שמן זית הרי בריא....)

נפגשתי עם שתי חברות בתל אביב. יצאתי בהרגשה די כבדה מהפגישה. מדובר בחברות ללימודים שלא ראיתי המון זמן. משהו בדינמיקה היה מתיש ואפילו קצת מעצבן. בעיקר בגלל חברה א' שיש לה כל מיני דברים קטנים ומעצבנים כמו להגיד לך להחליט על מקום ואז לקטר על הבחירה שלך באוזני החברה השלישית (אחרי שכל אחת אומרת לשניה "תחליטי את" ובסוף מישהו צריך להחליט ועוד היא התל אביבית מבית שלושתינו ובסוף סיימנו בקניון עזריאלי אוכלות בקפה "הילל" הירושלמי).

כמו כן היא אחת שתמיד בטוחה שהיא יודעת הכי טוב איך צריך לחיות ומה צריך לעשות. היא בהריון כמוני וכמובן ברור לה שכל אשה חייבת להניק וכל הדוגמות המעצבנות. על כל דבר יש לה דעה כולל על ענייני זוגיות והיא תמיד תגיד אותה (עשיתי טעות ושיתפתי אותה קצת והיא ממש אמרה משהו שקומם אותי אבל ממש לא בא לי לפרט על זה).  אני מתה שהיא תפגוש  בדבורית שרגל ובשכמותה שלא מרגישות בעמדה מתנצלת גם על בחירות לא שגרתיות בחיים שלהן (אם כי אני עובדת על זה).

מיותר לציין שכשחיינו יחד האיש ואני היא הייתה בין אלה שהכי ניג'סו לי להתמסד (במיוחד אחרי שהיא התחתנה) וכשסיפרתי לה על החתונה והילד היא הגיבה די בקרירות. אחר כך שמעתי שהיא ניסתה להכנס להריון (בינתיים הצליחה) וכנראה כאב לה שאצלי זה היה הריון ספונטני. זה נתן לי תחושה קטנה קטנונית ומכוערת של נקמה קטנה (בדרך כלל אני ממש לא מרגישה ככה).

בקיצור עדיף לי לדבר איתה פעם בשנה בערך וזהו. יותר מזה היא די מעיקה.

אה, והרגליים שלי עדיין כואבות ולא קניתי כלום.

עם אחותי לעומת זאת הקשר נהיה ממש נהדר. מצאתי את עצמי מדברת איתה שיחה ארוכה בטלפון דבר שלא קרה הרבה זמן.

היא גם מציעה לי תמיכה רגשית ברמות שלא חשבתי עליהן בכלל.