רוב הבלוגרים שאני קוראת את הפוסטים שלהם נמנעים בדרך כלל מלעסוק בעניינים שעל סדר היום בחדשות. יש כמה בלוגרים שמדי פעם עוסקים בהם במשפטים ספורים. גם אני בדרך כלל כותבת על כל נושא אחר חוץ מהנושאים החדשותיים. זה לא כי העניינים האלה לא מעניניים אותי. להפך. הם מאד מטרידים אותי ובוערים בי. 

דו"ח העוני האחרון. יש בארץ כל כך הרבה עניים שזה נורא. מצב הרווחה על הפנים, מצב בתי החולים, הזקנים, החד הוריות, מחירי הדיור הגבוהים שלא מאפשרים לצעירים להשיג דירה. חוסר תקווה למו"מ עם הפלסטינים ושום נסיון להתחיל מו"מ כזה. הלנצח נאכל חרב? ההסתה נגד הנשיא, ההסתה נגד הערבים, מתווה הגז, הכניעה לטייקונים, ההשתקה וההסתה נגד כל מה שמריח אולי שמאל. זה כמובן רק חלק קטן מהנושאים הקשים שאני לא כותבת עליהם, ואצל רובכם אני לא קוראת.

אז האם ישראבלוג הוא בועה של אסקפיזם? אולי אנחנו מעדיפים למצוא פה מקום שקט, רגוע ונעים? או האם אנחנו חוששים להכנס לנושאים שאין בהם הסכמה מקיר לקיר ורוצים להמנע מוויכוחים? האם נמאס מהחדשות? או האם הנושאים האלה קשים מדי לדבר עליהם?

מצד אחד אני רוצה לכתוב פה על הדברים שמאד חשובים לי, מצד שני אני קצת מפחדת להקלע לעימותים. לפני כשנה כתבתי פוסט שבו כתבתי על עניינים שבסדר היום, ובטאתי את ההשקפות השמאליות שלי (לא קיצוניות). בעקבותיו נפתח וויכוח שהיה לי מאד לא נעים, ושאחריו לפחות בלוגר אחד הפסיק את המנוי אצלי. מצד שני לא לכתוב ולחשוש להביע את הדעות שלי זה קצת להתקרנף, לא?

אני מבינה שיותר כיף לכתוב על הדברים הנחמדים בחיים שלנו, אבל אפילו לא להתייחס קצת לנושאים החשובים האלה, נראה לי מוזר...