לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוגיעדה


Avatarכינוי:  עדה ק.





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2013

La nuit etoilee (=לילה מְכוּכב) *


מסתבר ש-St.Remy de Provence ,  שבה שהינו עשרה ימים,  היא יותר מעיירה ציורית ומנומנמת:  יש בתחום שיפוטה גם אתר ארכיאולוגי שהוקם על חורבותיה של עיר הלניסטית-רומאית עתיקה (Glanum),  ומה שמעניין יותר בעיניי  -  היא מציעה סיור רגלי שסוקר את השנה שבילה בה הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך בערוב ימיו (הקצרים מאוד).  ב-1889 - 1890,  סמוך לפני מותו,  שהה ואן-גוך בסנטוריום הצמוד למנזר שב-St.Remy (במרחק הליכה מחורבות Glanum). סביר להניח שאיש לא ידע בבירור מה הייתה מחלתו,  ועל כן מן הסתם גם לא טופל כראוי.  הטיפול אכן לא הצליח,  וזמן קצר לאחר תומו שלח ואן גוך יד בנפשו.  היום סבורים שהוא סבל מהפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה).  כל זה לא הפריע לו להוציא מתחת מכחולו,  דווקא בזמן אשפוזו ב-St. Remy,  עשרות ציורים יפהפיים שזכו להצלחה עצומה (לאחר מותו,  כרגיל).

 

הסיור במקום כולל ביקור בסנטוריום (המדכא במקצת), בכלל זה גם בחדר בקומה השנייה  שבו התגורר ואן גוך בזמן האשפוז. כמו כן מודרכים המטיילים על פני נקודות נוף בסביבה שאותן צייר ואן גוך כששהה שם  -  כשצילום של התוצר הציורי שלו מוצג בצידן.   למשל,  צילום של ציור של עצי זית נתלה בתוך חורשת הזיתים ששימשה לו השראה.  אני אפילו ניסיתי לזהות איפה בדיוק עצי הזית הספציפיים שאותם צייר,  אבל הם כולם דומים זה לזה,  ולא הצלחתי.

 

אחד הציורים שוואן גוך צייר בזמן אשפוזו בסנטוריום הוא "ליל הכוכבים" המפורסם,  וצילום שלו גם כלול במסלול הטיול.  למען הדיוק  -  מסתבר שואן גוך צייר שני לילות כוכבים:  האחד (שמוצג היום ב-Musee d'Orsay בפריז) צויר ב-Arles עוד לפני אשפוזו,  ונראה בו נהר הרון;  את השני הוא  צייר מאוחר יותר,  כשהיה מאושפז בסנטוריום של St. Remy .  בציור השני הזה,  שנמצא כבר עשרות שנים במוזיאון בניו-יורק,  נראים בבירור בתיה של St. Remy .  על פי הכתוב בוויקיפדיה,  הוא צייר אותו מהזיכרון,  במשך היום דווקא.  אולי לא הניחו לו שם לטייל בחוץ בלילות;  אולי משמעת-ברזל שהוטלה על החוסים בין המסדרונות חמורי-הסבר והעגמומיים של המוסד הזה.

 

מכמיר לב לחשוב על כך:  ואן גוך,  רדוף-טירוף,  יושב בחדרו הקודר בסנטוריום,  באמצע הצהריים,  ומצייר מהזיכרון אגדה לילית מלאת קסם,  שבה כוכבים זורחים מעל צריח הכנסייה ומעל גגותיה הרדומים של עיירה שלווה,  שקועה עמוק בתוך שנתה.

 

והנה גם זה,  מִשל דון מקלין.  יפהפה,  וקָשור בהחלט.

 

 

* ויסלח לי אלוהים על המחסור באקצנטים.

נכתב על ידי עדה ק. , 9/9/2013 11:19  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדה ק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדה ק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)