אז..
באים לפה הרבה?.. כי אני לא ממש P=
טוב אז ככה..
תקציר השבועות הקודמים:
בלה בלה בלה ידה ידה ידה ישנה..מחשב..טלויזיה..חברות.. שיחה עם המורה שלי..
כן..אממ לפני תחילת התיכון... י'.. הוו O=
גדול עליי אני יודעת.
טוב נו.. אז הלכתי לשיחה עם המורה שלי..
בהתחלה ישבתי.. עם המבט למטה..
והיא מתחילה לשאול אותי מה אני אוהבת לעשות איזה מוזיקה אני אוהבת..
התחלנו להתווכח שעלמה זהר היא לא משהו והיא אמרה שכן.. נו מה?!
אחר''כ על זה שביצפר זה סיוט. [אני אומרת את זה למורים למי ששואל את עצמו <__< שידעו עם מי יש להם עסק...]
ואחר''כ על זה שהם שלי מעצבן והיא אמרה שלא ואז אמרתי לה שכשאני פוגשתמישהו ואני צריכה להציג את עצמי אז יש עיוותים לילי לי ליהיה ליהיא.. מה שלא יהיה..
עבודה במת'..
..
מנננ...
נננננננננקסט.
טווווווווווווב.
היום הראשון התחיל.
הגעתי לבית ספר ונדבקתי לחן.
חן אמרה "אני יכיר לך אנשים בלה בלה בלה ידה ידה ידה.."
נטלי.. לא יודעת..
לי וליאורה "אני יהיה איתך את לא תהי לבד.."
בסוף.. נו.. ניחשתם.
לא הכרויות ולא לבוא לשאול מה איתי ..
אני מוצאת את עצמי לבד.
אני לא מכירה אף אחד.
לא מתחברת לאף אחד.
כולם נראים אנשים כאלה שצוחקים מכל דבר והבעיות היחידות שיש להם בחיים זה איזה ג'ינס ללבוש.
בסדר בסדר יודעת לא לשפוט.. אני גם לא יכולה להכיר.
אני מתביישת ><" [ומטומטמת.]
יותר קל לי להכיר אנשים דרך אנשים אחרים כמו "היי את מכירה את מאיה?!"
חן.. שוב לא שמה עליי.
לי וליאורה בכלל לא בסביבה.
ולאט לאט אני מרגישה שאני קרצייה.תלותית.ומוזרה שאף אחד לא רוצה להיות לידה.
אני לא רוצה להתקרב לאף אחת מהן. אני רוצה להקל עליהן.
כ''כ גרוע.
הו וגם ילד אחד שיושב לידי. הוא מתחיל להשתעמם ולהשתגע וזה מחרפן אותי! X=
טוב נו.
אני משנה את העיצוב של הבלוג בכוונה לדרך טיפה אופטימית.
אוהבת,ליהי. 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs.spongeBob SquarePants
