האקס של אנג'י היה כופה עליה יחסי מין בכוח והיא הרגישה שהיא חייבת לו את זה. רק עכשיו, שנתיים אחרי, היא מבינה מה בעצם קרה שם.
האקס שלי, ניקרא לו ג'ון, היה חבר שלי במשך חודשיים תמימים. הוא אמר לי מה שכל בחורה רוצה לשמוע, קנה לי מתנו יקרות, הכין לי ארוחות רומנטיות, היה מספר לכולם איזו מדהימה החברה שלו... הוא כל כך התלהב ממני, ולכן היה נוגע במקומות הצנועים שלי כל הזמן ליד החברים שלו, שיראו איזה כיף לו - שאיתה הוא שוכב...
כשהיינו ביחד לא הבנתי שמשהו לא בסדר בזה שהוא כל הזמן דורש ממני סקס וכועס כשאני לא נותנת לו. הרגשתי שאני חייבת לתת לו, כי נפגשנו רק בסופי שבוע, וגם אם לא היה לי חשק הייתי נותנת לו - אחרת הוא היה מתעצבן ועושה בכוח. הייתי רק בת 16 (היום אני בת 18) והייתי באמת קטנטונת, עם מוח ומחשבה של ילדה לא מנוסה. לא הבנתי שמה שהוא עושה זה לא בסדר ולא מקובל. לא אמרתי על זה לאף אחד. לא סיפרתי להורי שהוא גרם לי לא פעם ולא פעמיים לדימומים... אני, שתמיד מספרת להורי הכל, לא סיפרתי להם שהוא מכאיב לי וכועס כשאני לא נותנת לו, כי זה נראה היה לי לגיטימי. אנחנו הרי זוג, הוא כל הזמן טוען שהוא אוהב אותי וקונה לי דברים יקרים (שבכלל לא רציתי ולא אהבתי), הוא מתפאר בי - אז שלא אתן לו??? זה לא עלה על דעתי. הרגשתי חייבת...
עכשיו יש לי חבר חדש כבר שנה וחודשיים שמבין את המילים "היום לא בא לי" ומבין מה זה אומר "אני לא יכולה יותר". האקס לא הבין. ביקשתי שיפסיק - הוא לא הפסיק. אמרתי שלא בא לי - הוא כעס ועשה בכוח... רק עכשיו, בהיותי בת 18, הבנתי מה קרה שם. הבנתי שזה היה אונס. אונס שקרה פעם אחר פעם אחר פעם. מקרים שהשאירו לי צלקות. רק עכשיו הבנתי למה קשה לי שמישהו נוגע בי כך סתם. למה אני מרגישה אשמה כשאני לא נותנת סקס. למה אני לא אוהבת שמסתכלים עליי... זה קשה לי, אבל אני מטפלת בזה...
סיפרתי להוריי ולחבר שלי על כל מה שהוא עשה לי. ההורים שלי כמובן תמכו בי ושאלו אם אני רוצה לפנות למשטרה. אמרתי שלא, שעבר המון זמן ואין לי כוח להכנס לתוך זה. החבר שאל אם אני רוצה שהוא יעשה משהו - יפנה למישהו. גם לו אמרתי שלא... אינני רוצה להכנס לזה מהסיבה הפשוטה שעברה לה כמעט שנה וחצי, ואני יודעת שהוא יכחיש הכל...
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
