פיקאצ'ו 777 חזר כדי לספר מה עלה בגורלה של הנערה שנאנסה והוא ניסה לעזור לה. הסוף לא כל כך אופטימי.
אני יודע שעבר הרבה זמן ויכול להיות ששכחת/ם מי אני אבל אתם יכולים להסתכל בסיפור של"פיקאצו777" ואולי תזכרו.
רציתי להמשיך עבורכם את כל הקטע של בית המשפט אבל זה דביק ארוך ונמשך המון זמן, אתם לא מתארים לכם את הפרוצדורות שכרוכות בעניין, במיוחד של האמריקאים פה - זה יכול להוציא אותך מדעתך, במיוחד שאני ישראלי ואי השליטה בשפה ברמת אם זה די קשה. אבל בכל זאת רציתי לשתף אתכם במה שקורה עם הבחורה כיום:
הייתי רוצה להגיד לכם שהיא השתפרה אבל אני לא יכול כי זה לא קרה.
הייתי רוצה להגיד לכם שמבחינה גופנית היא שומרת על עצמה... אבל זה לא קורה.
הייתי רוצה להגיד שעכשיו, אחרי המקרה, יש לה משפחה וחברים... אבל גם זה לא קורה.
הייתי רוצה להגיד לכם שהצלחתי לעזור לה... אבל קצרה ידי מלהושיע.
הייתי רוצה להגיד לכם שהכל טוב כמו בסיפורים... אבל פה הסיפור אחר.
"למה"?
קשה לי להצביע על נקודה שממנה חשבתי שהיא יכולה לצאת ואז נפלה שוב, כי הסיבה תלויה בהמון גורמים. אבל לטעמי אני חושב שמדובר ב"social worker" (עובדת סוציאלית), כי היא נכנסה לתמונה די בהתחלה וחילקה מיליון הוראות של "מה" "ואיך" להתנהג עם "הקרבן" והיא אמרה שהיא תהיה איתה לכל אורך הדרך אבל בשורה תחתונה - חוץ מדיבורים שהיא מכרה לנו... קשר? היא לא יצרה והכל נשאר פתוח, והילדה נשארה באותו מצב נפשי כמו בהתחלה. אבל (אני חייב להגיד את זה באותה נשימה) אפשר - ואולי צריך כי בכל זאת כולנו יהודים - לנסות לסנגר עליה ולהגיד "מה אתה חושב, שהילדה הזאת היא המקרה היחיד? יש עוד המון, אז קורה שמשהו לא הולך" וכו' וכו' וכו'... אבל את זה אתם תחליטו.
כיום הנערה מסתובבת בין הרבה רגליים של אנשים (תצחקו, אבל כואב לי להגיד את זה), מחפשת מישהו שיתן לה "אהבה"... והגברים/בחורים נותנים לה, אבל לא בדיוק אהבה... והיא מנסה לשכנע את עצמה שאולי, זה "האחרון", כן יבין אותה ויתן לה גם משהו ללב... כן, היא נהייתה מכורה, ולא, לא לסמים...
בשביל לתאר לכם את דרגת השפל שהיא נמצאת: היא הגיעה לאזור לפני שבועיים והגיעה למסיבה שהרבה חבר'ה חגגו ורקדו עד אור הבוקר. היא מצידה באה בבגדים שצועקים "הנה חזרתי, לא קרה כלום, הכל מאחורי" ובעיקר "אני גדולה ומותר לי הכל". לא אלאה אתכם בסיפורים אבל היא עברה שלושה בחורים באותו ערב(ואל תשאלו על אמצעי מניעה, חבל על המאמץ, החבר'ה האלה הם מקבוצת ה"לי זה לא יקרה"). ואם תשאלו איפה הייתי אני בכל הסיפור, אז ככה: היא החליטה שהיא זורקת ועוברת שלב בחיים, וכל מי שקשור לחיים שלפני זה – נמחק. גם אני נכללתי בקטגוריה האומללה. להגיד שהרגשתי סטירת לחי?! לא. חשבתי על זה והבנתי שזה דרכו של עולם, אבל זה לא אומר שהשתניתי, נשארתי אותו בחור, רק עם עוד ידע ועוד נסיון חיים מאחורי...
אני לא יודע אם אי פעם תקראו את זה ואולי תשאלו את עצמכם למה לעזאזל הוא מספר לנו את זה?! גם אני שואל הרבה שאלות בחיים וחושב המון דברים אבל לא על הכל מקבלים תשובה במקום. אז תמשיכו לתהות ולחשוב, אבל: "רבות מחשבות בלב איש...".
תודה על ההקשבה. האפשרות להעלות את הדברים על כתב מאפשרת לי, בזמנים של יאוש, לצאת מזה.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]