לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2007

הכי הורג אותי שהוא מודע לזה שהוא עשה משהו לא טוב


הידיד המסנג'רי של מאיה (שם בדוי) חשף בפניה את איברו מינו.

 

אני די צעירה אבל ממש לא תמימה לגילי, מגיל קטן הייתי מודעת לרוב הדברים. אני יודעת שמה שאני אכתוב לא ישתווה לאונס ותקיפות מיניות, אבל הבלוג יועד לא רק לזה.

 

לא זכורה לי הסיבה, אבל בסביבות גיל שש התחלתי להתרחק מכל הזכרים המבוגרים שהיו בקרבתי (הכוונה למגע פיזי... לפחות מטר או שניים מהאדם). עם בנים בגילי הכל היה בסדר... דווקא היו לי הרבה יותר חברים בנים מבנות. בחופש הגדול שבין כיתה ה' ל-ו' הכל התחיל להשתנות. אנשים ברחוב נתקלו בי בכוונה, הסתכלו עליי בצורה מוזרה מאוד וממש ממש לא נעימה. גם הידידים שלי לא עזרו... עשו כל מיני דברים שאני לא רוצה לפרט. זה היה בכללי, אך גם קרו לי כמה מקרים ממש לא נעימים.

 

בכיתה ד' הייתי בחוג אורגן במתנ"ס של בית הספר, זה היה שיעור פרטי. המורה כל הזמן נצמד אלי, התקרב אלי וגרם לי להרגיש לא בנוח. כמובן שפרשתי אחרי חודש.

 

בחופש הגדול שבין כיתה ד' ל-ה' דיברתי במסנג'ר עם ילד נחמד מאוד. דיברתי איתו המון זמן, ודי ניתקנו קשר למשך חצי שנה בערך. בכיתה ו' שוב התחלנו לדבר והוא שלח לי שיחת וידיאו. ואני, שדיברתי איתו די הרבה זמן, סמכתי עליו. בחלון המצלמה שלו הופתעתי לראות אותו מלטף את איבר מינו. לא עברה שניה וחסמתי אותו.

 

לפני כמה ימים התרתי את החסימה והחלטתי להתגבר על גועל הנפש הזה ולברר איתו מה קרה. בהתחלה הוא אמר "מי זה?", "אני מכיר אותך?" ושטויות כאלה... אבל אחר כך 'נזכר'.

דיבתי איתו והשיחה הלכה בערך ככה:

אני: אתה בנאדם מגעיל ודוחה לגמרי. ואני לא אתפלא אם כל הזמן זה היה שקר... מקווה שתדרוס אותך רכבת, יום רע לך.

הוא: מי זה?

אני: בבקשה אל תשקר...

הוא: אההה מאיה (שם בדוי).

אני: בטחתי בך כל החופש הגדול ואתה לגמרי מנצל את זה בשיחה וידיאו הזאת... למה אתה כזה מגעיל?

הוא: מה מגעיל בזה?

אחר כך הוא התחיל להגיד שאני מורמונית וכל מיני שטויות. מה שהכי הורג אותי זה שהוא מודע לזה שהוא עשה משהו לא טוב, אבל הוא לגמרי בסדר עם זה. גם לשקר ולבגוד במי שבוטח בך זה ממש מעשה מגעיל.

 

כמובן שהיו עוד מקרים לא נעימים, אלה הם העיקריים. רוב המקרים האחרים הם כל מיני הערות והארות שזורקים לי ידידים שלי, שגם הן ממש לא נעימות לי.


 

מאיה ענתה לכם:

תודה על כל התגובות שלכם. לאלה שאמרו שזה לא המקום לכתוב את זה ושהמקרה קנטרני וכו’ - תתמקדו לרגע במטרת הבלוג הזה, שהיא להראות מקרים שקורים בחיים האלה, פגיעות מילוליות ופיזיות במיניות של בני אדם. חומרת המקרה היא לא מה שאמור להעסיק אתכם, באינטרנט או ברחוב. הקטע שאני מנסה להעביר לכם בזה שאני מפרסמת כאן את הסיפור הוא שאין לגברים/ נערים האלה בושה, והם חושבים שהכל בסדר ושמותר להם... זה מתחיל מלהראות במצלמה איבר מין ונגמר באונס. עוד משהו שהוא אמר לי בשיחה ומוכיח את מה שאמרתי זה "אין בנים שלא מעבירים ככה את הזמן..." והוא התכוון בקטע של להראות את זה לכל מיני ילדות שלא קמו בבוקר וחלמו על לראות את זה.

בכל מקרה, אני לא יכולה להכריח אתכם לחשוב כמוני, אבל אני יכולה לנסות ולפחות להסביר את הדעה שלי...

לילה טוב.

 


 

"הפשיטו אותי בבריכה" בנענע

 


 

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 11/3/2007 14:45   בקטגוריות אדם מוכר, אדם זר, באינטרנט, בבית, בהסכמה/בדרכי נועם, בידידות, בינו לבינה, ברחוב, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, בית ספר  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכל ב-15/3/2007 22:20



כינוי: 

מין: נקבה




479,639
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)