י' נחטפה על ידי גבר זר כשחזרה הביתה מהבריכה.
זה היה בתחילת השנה, ממש בימים הראשונים. היינו הולכים תמיד כל החברים, הבנים והבנות, לבריכה, ונשארים עד 12 בלילה. מהחופש הגדול ועד החורף היינו רק בבריכה. כל הזמן מהבוקר עד הלילה היינו שם. משחקים משתוללים, במים, מנצלים את הקיץ עד השניה האחרונה. הייתה איזה פעם אחת שכבר היה 12. וסגרו את הבריכה. ואמא שלי הייתה בחו"ל. ואבא שלי ישן כבר ממזמן. ולא היה לי איך לחזור. אז הלכתי לחברה שלי, לישון אצלה. התחלנו ללכת אליה ברגל, וכל מה שהיה איתי זה רק הבגד ים עליי, ותיק עם מגבת ופלאפון. אפילו בגדים לא היה לי. אז אמרתי לה שאני אלך הביתה לשים עליי בגדים נורמלים ולקחת תיק עם כל הדברים. היא - לא היה לה כוח ללכת איתי, אז הלכתי לבד. ואז הגעתי לכביש סואן, שאפילו ב-12 בלילה תמיד יש בו הרבה מכוניות. כמובן שלא עצרו לי, כולם חולפים על פניי במהירות ואני עומדת שם כמו סתומה ומחכה. עד שאיש אחד ממש נחמד עצר לי. צעדתי לי במעבר החצייה והוא הסתכל עליי. לא הוריד ממני את העיניים לשניה... אולי כי כל מה שלבשתי זה בגד ים... סיימתי לעבור את הכביש והמשכתי ללכת, כבר הייתי ממש קרובה לבית שלי. פתאום הרכב שעצר לי, עצר. והאיש יצא מהאוטו. והתחיל ללכת אחריי. הסתכלתי אחורה וראיתי אותו, ממש קרוב אליי, הולך אחריי. התחלתי ללכת כמעט יותר מהר אבל לא רציתי לרוץ כי אז הוא ירוץ אחריי ואז זה יהיה מרדף, וברור שהוא ישיג אותי.
הוא תפס אותי וכל כך רעדתי. ובעטתי בו אבל כלום לא עזר. הוא הכניס אותי לאוטו שלו ונסענו ממש הרבה זמן. זה לא רק היה נראה הרבה, היה שם שעון. אני לא זוכרת את השעה שבה נכנסתי לאוטו אבל אני זוכרת שיותר משעה נסענו שם. לבסוף הוא עצר... אני רק זוכרת שהוא הוריד לי את הבגד ים, ולעצמו את כל הבגדים... את השאר אני פשוט לא זוכרת. מה שכן אני זוכרת שלא הפסקתי לבכות... אחר כך הוא החזיר אותי בדיוק למקום שממנו הוא חטף אותי. השעה הייתה בערך ארבע בבוקר. הסתכלתי בפלאפון וראיתי איזה 100 שיחות שלא נענו מהחברה שהייתי אמורה לישון אצלה. עליתי הביתה... כולם ישנו .. צילצלתי לחברה והיא ממש כעסה עליי כי "הברזתי לה" המצאתי לה תירוץ. וזהו בערך...
אני שונאת בנים... שונאת. אני גם לא עומדת לספר על זה למישהו, אני פוחדת. הכי מפחיד, ששילשום, בבוקר הסתכלתי מהחלון וראיתי רכב עומד שם ובתוכו מישהו. זה היה יום שלא הלכתי לבית ספר... כל היום ישנתי, וכמובן שכל איזה שעה התעוררתי, והסתכלתי מהחלון, והוא עוד היה שם. עד בערך 10 בלילה האיש הזה ישב באוטו ולא ייצא. מתישהוא גם אמרתי לאחי הגדול ושתינו יצאנו החוצה ועברנו ליד האוטו והצצתי. וכן זה היה הוא. הוא לא עשה לי כלום אבל זה היה הוא.
י' ענתה לכם:
היי אממ... אני זאת שרשמה את הסיפור ותראו... רובכם, או יותר נכון כולכם, אמרתם לי ללכת להתלונן! אבל זה לא כזה פשוט... אני בכלל מתביישת... כלומר... איך אני אגיד את זה להורים??? זה מביך ויהיה לי כל כך קשה לעמוד בזה=/
ולאלה שאמרו: אני יודעת שזה לא חכם שאני הלכתי בלילה רק בבגד ים... אבל הייתי סתומה ובכלל לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
