הידיד המאוהב של ל' הפתיע אותה בנשיקה צרפתית כשהיתה חולה ושכבה במיטה כמעט חסרת אונים, כשהיא רותחת מחום גבוה.
אממ היי. קרה לי סיפור לפני שנה, כשהייתי בת 13, כיתה ח'. היה לי חבר, היינו ממש מאוהבים. הוא אהב אותי ואני אותו, היינו חברים המון זמן. הוא היה (ועדיין) פשוט בנאדם מקסים. היה לי גם איזה ידיד כזה, מכיתה ט', שהיה ידיד של כל הבנות משכבת ח'. נקרא לו ר'. ור' אהב אותי. אבל לא סתם, הוא היה מתחנן שאני אהיה חברה שלו, ולפעמים זה היה גורם לסכסוכים עם החבר שלי. אבל בסופו של דבר רק התעלמתי ממנו.
היתה איזו פעם אחת שהייתי ממש חולה, בסביבות ה-40 חום. הייתי חלשה, רותחת, ממש חלושס. שכבתי במיטה חצי מתה, לא יכולתי להזיז שום שריר, הייתי כל כך עייפה וכל כך חלשה... אחר כך ממש רציתי לשתות, והיה לי ליד המיטה כוס מים קרים. רציתי להרים את הכוס ולשתות אבל פשוט לא היה לי כוח. אזרתי את כל הכוחות שיש לי והתאמצתי כל כך ושתיתי, ונשפכו לי המון מים על השמיכה. אז קראתי לאמא שלי בשקט, בכלל לא הייתי בטוחה שהיא שמעה. ועצמתי עיניים, הייתי סמרטוט, רק חיכיתי שהיא תבוא לנגב את המים.
שמעתי את הדלת נפתחת אט אט ומישהו נכנס. לא היה לי כוח להרים את העיניים ולומר לה שהמים נשפכו, חיכיתי שהיא תשים לב לבד. הרגשתי פנים מתקרבים אלי ונשימות חמות נושמות ממש קרוב אל פני. לא הבנתי מה אמא עושה, חשבתי שאולי אני הוזה, הרי הייתי מודעת לזה שאני במצב של 40 מעלות. פתאום הפנים נתנו לי נשיקה בפה. כבר הייתי בטוחה שזה חלום. לא ידעתי בכלל מה לחשוב, בכלל לא היה לי כוח לחשוב, רק רציתי לישון. אחר כך הנשיקה בפה הפכה לנשיקה צרפתית. פשוט נישקו אותי צרפתית. לא היה לי מושג מה הולך בחדר, כולי מזיעה, חמה, רותחת ועייפה, חלשה, סחוטה, פשוט לא ידעתי מה זה. פתחתי את העיניים וראיתי את ר'. הידיד. שוכב עליי ומנשק אותי.
הבנתי שזה לא חלום. רציתי שיירד ממני. שיעזוב אותי. וזה לא שפחדתי לבעוט בו ולהעיף אותו ממני. אני ממש לא פוחדת ממנו, אני אמיצה וחזקה, ואני מכירה אותו ולא פחדתי לצעוק עליו. פשוט לא היו לי את הכוחות. ניסיתי להרים אותו ממני עם היד אבל לא הצלחתי אפילו להזיז אצבע אחת. הוא לא הרפה לרגע והמשיך לנשק אותי. אחרי איזה 5 דקות שהוא פשוט מנשק ומנשק ואני רק מחכה שילך, הוא קם ממני. אמרתי לו: "מה אתה עושה פה????" הוא לא ענה לי והתעצבנתי עליו, אבל לא היה לי כוח לכעוס. הוא יצא מהחדר, ואחרי כמה דקות של התאוששות אמא נכנסה והחליפה לי שמיכה. היא ראתה שאני מוטרדת אבל לא אמרתי לה כלום. ומאותו יום פשוט לא דיברנו, לא הסתכלנו אחד על השני. אבל אם אתם תוהים אולי זה היה חלום, זה לא. כי עובדה שגם הוא התעלם ממני לגמרי. אני פשוט מקבלת בחילה שאני רואה אותו.
בהמון אהבה לכולכן, ל'.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
