mybody

ל"מיכל 15" קרו לפחות 3 מקרים של הטרדות, שהיא מחשיבה כקטנות אבל בכל זאת היא רוצה לפרוק אותן

מקרה ראשון: 

לפני שנתיים [כיום אני בכיתה ט'] כשחזרתי הבייתה מהבצפר, עברתי דרך החנייה שליד הבית. זה מקצר את הדרך. בכל אופן, ליד מכונית ספורט קטנה היו שם שני גברים, וממש כמו בסרטים, אחד היה גבוה ורזה והשני נמוך ושמן. התחלתי לשרוק לעצמי, לא מתייחסת אליהם כ"כ, כשלפתע הגבוה מתחיל לשרוק איתי. שמתי לב שהוא מתחיל ללכת אחרי, והגברתי את הקצב. אח"כ פשוט התחלתי לרוץ מלחץ, והבנאדם אחרי. למזלי, האדם השמן קרא לגבוה והוא הלך.

מקרה שני:

הייתי נתונה תחת לחץ. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הטרדה, אבל בכל זאת: הכרתי פעם מישהו שהוא נחשב דיי מפוקפק, ובפגישה השלישית שלנו הוא רצה להתנשק. אמרתי לו שאני לא יודעת ושאני אחשוב על זה [להתנשק=חברים]. הוא אמר "כמה זמן?" וחייך. לבסוף הסכמתי, אבל זה לא היה מאהבה. הוא דיי הכריח, אם אפשר לומר. הוא לחץ עלי בדרכו שלו. באמצע הנשיקה התנתקתי ממנו, וראיתי שהתאכזב. למזלי, לא חזר על המעשה.

מקרה שלישי:

ביסודי, אני וחברה שלי פעם חצינו כביש. ועברנו ליד מקום של פועלים, כשאחד מהם מסתכל עלינו. פתאום הוא יצא מהאיזור והחל לרדוף אחרינו, במטרה לעשות לנו דברים לא נעימים. ואנחנו, שתי ילדות יסודי תמימות [ולחוצות מאוד] התחלנו לרוץ ממש מהר. הוא רדף אחרינו ורץ מהר, אבל למזלנו הבית של חברתי היה קרוב ונכנסנו. בנקודה הזאת הוא עצר וברח.

לא יודעת אם זה משהו ממש גדול ואולי רובכם חושבים שזה סתם מפגר, אבל עובדה, זה קרה לי לפני שלוש שנים ויש לי עדיין סיוטים ופחד נוראי.

זה התחיל בסופרמרקט, חברה הזמינה אותי לאכול אצלה ערב שישי, אז נכנסתי לסופר בשביל לקנות עוגה..כדי לא להיכנס לארוחה בידיים ריקות.
היה לפני עוד מישהו. הוא היה גבוה, עם משקפיים, נראה בן 20 בערך. הוא היה עם המון דברים ואני הייתי רק עם עוגה. הוא חייך לי וויתר לי על התור.

הודיתי לו וכבר הרגשתי שמשהו פה מסריח! אימא תמיד הזהירה אותי מטיפוסים ואמרה לי ללכת לפי האינטואיצות שלי! אז פשוט שילמתי על העוגה, לקחתי את השקית ומיהרתי לצאת כמה שאפשר!

יצאתי מהסופר ופתאום ראיתי אותו רץ מאחורי וקורא לי. עשיתי את עצמי לא שומעת והמשכתי ללכת. אבל הוא לא ויתר! נכנעתי מרוב ההלם והפחד.

הסתובבתי אליו. "היי, קוראים לי א' ואני מעצב בגדים..הייתי רוצה לדעת מה את אוהבת ללבוש" לא ידעתי מה להגיד לו, כ"כ רעדתי! "בת כמה את?" הוא הוסיף.

 "11" עניתי.

"אולי נשב איפשהו..בשביל לדבר.?" הציע.

"אני ממש ממהרת..אני לא יכולה עכשיו" דחיתי את זה, ממש פחדתי.

"זה יקח דקות..אני מבטיח"

התיישבנו מתחת לבית שלי בסופו של דבר, על המדרגות מהבטון. הוא התקרב אלי, והתחיל לספר שהוא מהדרום והוא מתארח פה אצל חברה, זרמתי קצת..עד שהוא התחיל: "אז מה את אוהבת ללבוש? אני שואל כי אני מעצב ואני צריך לדעת מה בנות בגילך אוהבות"

"מה שעלי" עניתי.

"ומה את אוהבת ללבוש מתחת?"

שתקתי. רעדתי עוד יותר. רציתי להתעורר ולגלות שזה חלום. "מה זאת אומרת?" גימגמתי.

"את יודעת..חוטיני.." לחש וחייך.

הסמקתי כולי, מה הוא רוצה ממני!?

"אני יודע שזה מביך אבל..אני אבין גם אם לא תרצי לענות על זה"

שתקתי.

ואז זה התחיל..."אז איך החזה שלך מתפתח? כבר קיבלת מחזור? יש לך שערות שמה..את יודעת איפה..?"

הנשימה שלי עצרה, עצמתי עיניים ורציתי להתאדות פשוט.

הוא פתאום התקרב אלי..עוד ועוד..ועוד..

ופתאום סבא שלי הגיע, וקרא לי הביתה!

תודה לסבא שלי, תודה לאלוהים! אם סבא לי לא היה מגיע, אני לא רוצה לדעת מה הייתי עוברת!

כשעליתי הביתה, אימא שלי שאלה מי זה אבל לא סיפרתי לה מה הוא באמת שאל אותי בסוף. רק לפני חצי שנה סיפרתי לה מה הוא שאל אותי וזה הטריד אותי נורא! והיא אמרה שזאת הייתה טעות נוראית לספר לה מה הוא שאל אותי באמת רק עכשיו, כי אז, היינו יכולות עוד להתלונן! היום, השד יודע איפה הוא!

תזהרו, כי אצלי היה מזל וסבא שלי הגיע, ואצלכם? אני ממש כבר לא יודעת.

הייתי סה"כ בכיתה ה'... ילדה תמימה ושקטה! היום...? אני בת 13, אני יורקת לכל מאניק שמתקרב אלי לפרצוף! אני כבר בקושי מפחדת ממישהו, ואני מסוגלת לענות "לא!" גם כשצריך.

"אבודה בתוך עצמי" הוטרדה מינית על ידי השכן של בת דודתה. כשסיפרה, אימה לא האמינה לה.

הייתי בכיתה ט', ערב השנה הלועזית החדשה.. הייתי אצל בת דודה שלי, וירדנו למטה, ושכן שלה שבערך קטן ממני בשנתיים אבל יחסית גדול פיזית הצטרף.

הוא הציע שנעשה תחרות ריצה מסביב לשכונה שם ושנעשה את זה בזוגות, כמובן שאני יצאתי איתו.

התחלנו לרוץ, הגענו למקום מבודד ואני עצרתי חשבתי שקרה לו משו, הוא פתאום התחיל לנשק אותי ואני קפאתי לא ידעתי איך להגיב הייתי בשוק, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי לצערי הרב. וניסיתי להדוף אותו ואמרתי לו שאני לא רוצה והוא לא הקשיב, ואז הוא דחף ידיים למטה ואני פשוט קפאתי במקום, לא ידעתי מה לעשות. אחרי זה הוא עשה לעצמו ביד וגמר תוך כדי נגיעות בי, ואז הוא המשיך לרוץ כאילו כלום, וגם אני לא היה לי משו אחר לעשות, ואז כשהגענו לשם בחזרה הוא שאל אם אני רוצה עוד סיבוב וברחתי למעלה לבית של בת דודה שלי, לא אמרתי על זה מילה לאף אחד, לא הייתי מסוגלת, סיפרתי את זה אחרי חודש וחצי לחברה הכי טובה שלי ולמנהלת שלי שהיו לי יחסים מצוינים איתה לקח לה זמן להבין מה יש לי כי התחלתי ממש לרדת בלימודים. חברה שלי סיפרה למבוגר שגם קרוב אליי וכמובן שהמנהלת סיפרה להורים שלי, אמא לא האמינה לי היא חשבה שאני סתם מנסה להשיג תשומת לב, במקום לחבק אותי היא אמרה לי שקרנית  וצעקה עליי ומאז אני עוד יותר בטראומה אני לא סולחת לה על זה אני לא מדברת איתה על שומדבר שקשור לחיים שלי,ואני בעיקר מרגישה אבודה בתוך עצמי. אין לי את מי לשתף כי אני פוחדת ששוב לא יאמינו לי, בכל זאת הוא קטן ממני בשנתיים אבל הוא היה גדול וחזק ולא יכולתי להתנגד פשוט קפאתי, לא ידעתי מה לעשות.

כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

למרות שהקפידה להיזהר, לילה אחד הותקפה שירי על ידי אדם זר.

זה מקרה שקרה לי השנה. בתחילת השנה כזה... אני בת 13.

תמיד אמא שלי סיפרה לי סיפורי אונס כדי שאני אלמד ואדע להיזהר מזה.

וזה באמת עוזר, אני לומדת להיזהר, לא מתלבשת חשוף מידי, הולכת תמיד ביחד עם עוד ילדים ולא לבד, ומתרחקת מזרים.

יום אחד קבעתי לבוא לחברה, אבל היה כבר חושך ולא היה לי איך להגיע, היא אמרה לי ללכת ברגל, אבל אני שיודעת להיזהר, לא הסכמתי.

היא אמרה שהיא תלך לקראתי וניפגש באמצע ואז נלך יחד.

אמרתי שסבבה, בכל מקרה אני לא גרה רחוק.

התחלתי ללכת בחושך ודי פחדתי אז צילצלתי אליה והיא אמרה שהיא בדרך, המשכתי ללכת והרצועה של התיק שלי התפרקה, הייתי צריכה לקשור אותה ולכפתר כמה כפתורים שם. אז התיישבתי בתחנת אוטובוס שהייתה בדרך וניסיתי לחבר את הרצועה לתיק.

ואיש אחד ממש גדול התיישב ליידי. אני באתי לקום מהר, אני לא מסתכנת. נעמדתי ובאתי להמשיך ללכת והוא אמר בקול גמרי גדול: "עצרי".

 אוקיי ממש פחדתי בשלב הזה, ועצרתי. הוא אמ לי שוב בקול הנמוך שלו: "שבי ליידי, תמשיכי אני לא אפריע"

רציתי לברוח משם כל כך מהר אבל כאילו קפאתי. לא הצלחתי להזיז את עצמותיי, הרגשתי כזה מוזר.. הוא נעמד ולטיף אותי. והושיב אותי ליידו.

התיישבתי שם ליידו מפוחדת ומצומררת. הוא התחיל ללטף אותי, ולגעת בי. היה לי עור ברווז, ורציתי פשוט לברוח משם בוכה ולשכוח אותו.

הוא אמר לי להוריד את החולצה, אבל לא הורדתי, אז הוא הכניס לי את הידיים הקרות שלו מתחת לחולצה וליטף אותי בציצי. אני ממש בכיתי והוא אמר לי לשתוק. ניסיתי לעצור את הבכי, כמו שאני בסרט עצוב, בוכה, ומנסה לעזור את הבכי כי לא נעים לי ליד כולם. ככה. מנסה לעצור את הבכי, אבל הוא לא נעצר, ואני בוכה ובוכה.

רציתי שמישהו ברחוב יעבור ויראה אותו ויעזור לי, אבל זה לא קרה. הוא המשיך לגעת בי בציצי ואמר לי לגעת לו בזין. שתקתי. הוא התעצבן ולקח לי את היד בכוח ושם אותה על האיבר מין שלו ושיחק לי עם היד.

לא יכולתי יותר פשוט לא. הרגשתי שאם הוא לא יפסיק מיד אני פשוט ימות במקום. הנייד שלי צילצל, הוא לקח לי אותו ודרך עליו.

בכיתי עוד יותר. הוא נתן לי את שברי הפלאפון ושיחרר אותי.

רצתי חזרה הביתה בוכה. הייתי שם לבד, אחרי איזה עשר דקות החברה הגיעה ושאלה מה קרה וזה, אמרתי לה שסתם נפצעתי וזהו.

זה אולי לא אונס, ואתם גם יכולים להגיד שזה סתם, ושגם יכולתי לברוח ולא לשבת שם כמו סתומה, כמו שאתה אומר לעצמך תמיד, שאם יבוא מישהו ויטריד אותך אתה תיתן לו בביצים, אבל כשזה קורה, אתה קופא, וככה זה.

זה משהו שעברתי בחיים שלי , זה לא אונס , זה יותר כמו הטרדה וזה גם לא השפיע עלי.

סיפור אחד קרה לי בגיל 5 , כשטיילתי עם הכלב שלי .

בדרך כלל אני מטיילת איתו במקומות עם הרבה צימחייה וכאלה .

ופעם ניגש אלי איש אחד בערך בן 35 והתחיל לגעת בי בין הרגליים ואז הוציא את האיבר שלו והתחיל לאונן...

אני לא ממש זוכרת מה עשיתי , אבל אני רק זוכרת שצעקתי והכלב שלי נשך לו את הרגל , ואז הוא ברח.

לא סיפרתי על זה להורים שלי , ולא לאף אחד כי בגיל 5 לא ממש הבנתי את זה , רק הבנתי שזה היה מעשה חמור.

אבל אחרי זה לא קרו לי עוד מיקרים דומים ואני מקווה שלא.

אני רק יודעת שאם זה יקרה עוד פעם אני ממש לא אשתוק , ואני מציע גם לאחרים לא.

זה הגוף שלכן או שלכם  ואל תיתנו לאף בן זונה לגעת בגוף שלכם שלא מיתוך רצון ואהבה.

כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

לאני נזכרה במקרה שקרה לה בזמן אודישן ללהקת המחול העירונית, דווקא על ידי בוחנת אישה

לפעמים נראה לי שזה היה חלום.. כי זה נשמע כמו קטע בתסריט של איזה סרט הוליוודי שמתאר חלום של תיכוניסט ממוצע על כך שהוא עומד באמצע בית-הספר ערום וכולם צוחקים עליו.

כשהייתי ילדה די קטנה, למדתי ריקוד.. וזה עוד חלק מהעבר שלי שאני מעדיפה לשכוח.

אמא שלי הציעה לי לגשת לבחינות שנערכו בעיר שלי ללהקת המחול העירונית, או משהו מטופש שכזה.. והחלטתי לגשת. אני לא בטוחה למה.. לא נהנתי מריקוד, ויש לי פחד במה בכלל. אולי עשיתי את זה בשביל שאמא תוכל להתגאות במשהו.

בכל מקרה, נכנסתי לחדר. היו שם 6 בנות שנראו פשוט אותו הדבר. כולן רזות וגבוהות, כולן באותה התלבושת ולכולן אותה התסרוקת, בן אחד שגם נבחן והבוחנת עצמה - אשה בשנות ה-40 שלה בערך.

אני לא באמת זוכרת איך הלכה כל הבחינה המזורגגת הזאת, אני רק זוכרת שלקראת סופה - כשהיינו מפוזרים כל הנבחנים ובצענו תרגילים שהבוחנת ביקשה, היא פתאום העירה איזו הערה מגעילה על החזה הגדול שלי (אני יודעת, זה עצוב. בגיל 8 היה לי חזה גדול.) ואז אמרה לי לפתוח את הפה ולהראות את השיניים (שיני-החלב שלי לא מיהרו ליפול.) והדבר הבא שאני זוכרת זה שעמדתי במרכז החדר, מול הבוחנת המכשפה ושבעת הגמדים שלה וכולם צוחקים עליי בקול רם.

זה לא שלא צחקו עליי לפני זה.. על החזה, על השיניים, על המשקפיים - you name it. אבל זה היה ממש השיא. ברגע שהיא העירה את אותה ההערה כבר לא היה לי אכפת אם אתקבל או לא, מצדי שלאמא לא יהיה במה להתגאות גם עד שאהיה בת 100. רק רציתי לצאת משם כמה שיותר מהר.

הבחינה נגמרה, אמא חיכתה לי בחוץ. את זה אני זוכרת בבירור - אמרתי לה "בואי נלך הביתה, אני לא רוצה להשאר פה אפילו עוד דקה." וגררתי אותה משם מהר.

אחרי כמה ימים קיבלתי מכתב שלא התקבלתי ללהקת המחול העירונית, אבל זה לא עניין אותי.

עברו שלוש שנים של הדחקה עד שזה עלה לי פתאום לילה אחד כששכבתי במיטה, ובכיתי על זה (כן, לקח לי שלוש שנים לבכות מזה.)

אבא שלי שמע אותי בוכה ונכנס אל החדר שלי לשאול מה קרה.. אז סיפרתי לו על המקרה, והוא מצדו עזר לי להתגבר בכך שהציג את הצד הילדותי והמשוגע (אתם לא חושבים שזהקצת משוגע שאשה בת 40+ צוחקת על ילדה?) של אותה בוחנת, וגם הצחיק אותה בכך שקרא לה "תרנגולת" או שם גנאי מצחיק מהסוג הזה.

אמא שלי התאכזבה שלא סיפרתי לה, כי היותה לה חברה שעבדה בעירייה והיא יכלה לפנות אליה ולבדוק מי הבוחנת ואז להתלונן עליה. אני באמת מצטערת שלא התלוננתי עליה, ומקוה שאף-אחד אחר חוץ ממני לא נפגע ממנה.

עכשיו, בקשר להשלכות של המקרה.. אין לי צלקות ברורות מהמקרה הספציפי הזה.. אולי ביחד עם המקרים שצחקו עליי בבריכה ושבנות (גם נשים מבוגרות) היו שולחות אליי מבטים שונאים בגלל הגוף ש"התברכתי" בו בגיל צעיר, והבנים שלא שתקו על זה גם הם.

רק מפריע לי לחשוב שיש סיכוי מספיק גדול שאני לא ה'קורבן' היחיד של המטורפת הזאת.

ועכשיו מסר לכל הקוראים:

כשהייתי שם, קטנה במוחי וגדולה בגופי, שמתי לב שאנשים ממש אטומים כלפי הנושא הזה. כל אחד מעיר את ההערה שלו, מצחקק קצת, מצביע.. אבל זה ממש פוגע!

שמו לב לזה. אם אתם מכירים ילד שגבוה מדי לגילו או ילדה שכבר צמח לה החזה, סביר להניח שזה נושא רגיש אצלם ושאף-אחד לא נותן להם לשכוח את זה.

כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

אנחנו חיים בעולם שבו החיזור והכבוד כלפי נשים נעלם. כל אחד חושב שהכל מגיע לו ומיד את מה שהוא רוצה. במציאות שבה ההטרדות המיניות רק הופכות שכיחות יותר בנות צריכות ללמוד לשמור על עצמן ואני מאוד מקווה שהסיפורים שלי יעזרו לכן לשמור על עצמכן.

אני בחורה רגילה, לא יפה במיוחד ולא רזה במיוחד, חביבה אבל לא יותר מדיי ובעיקר, ריאליסטית. יש לי חברות וחברים ומשפחה אוהבת. יש לי גם חברה טובה מאוד שחוותה אונס, מספר פעמים ואני כמובן הייתה בסביבה, אבל לא עליה אני מספרת כי אם היא הייתה רוצה לחלוק היא הייתה כותבת את הסיפור שלה.

אני תמיד חשבתי שאני מגנה על עצמי כמו שצריך ושומרת על עצמי ובאמת בעזרת השם, לא קרה לי עד כה שום מקרה קריטי. אבל כמות ההטרדות המיניות שחוויתי הפך כל כך לא מציאותי עד שהחבר'ה כבר מריצים בדיחות, ומה נותר לי לעשות חוץ מלצחוק איתם? אבל זה לא מצחיק בכלל. כל אישה ונערה ואפילו ילדה צריכה לדעת שמספיקה אצבע אחת במקום שלא בא לה שהיא תיהיה בו בשביל להחשב כמטריד מינית. אסור להתעלם מההטרדות הקטנות האלו בטענה שזה קרה בטעות או כל טענה אחרת מהסיבה הפשוטה שאלו יכולים להיות רמזים מקדימים.

הסיפורים שלי רבים שכבר קשה לי לבחור, אבל החלטתי להתמקד על שניים. החבר שלי לשעבר וידיד של המשפחה

הידיד של המשפחה הוא גבר בן 60 בערך, פועל בניין שמן ומכוער, עם אופי מחורבן ובלי אצבע אחת. הוא איש חביב האמת. גראפי שכזה אבל עם לב טוב. אני מכירה אותו אישית כמעט 14 שנים אבל אף פעם לא נשארתי איתו לבד חוץ מפעם אחת שלא חזרה על עצמה שוב.
אחרי ריב ארוך בין ההורים המשפחות שלנו חזרו לקשר והידיד, נקרא לו צבי, בחר לעזור לי עם ההכנסה שלי והציע לי לעבוד איתו. כמובן שקפצתי על המציאה. עזרתי לו עם עבודות הבנייה שעשה בחצר ביתו, בבנית יחידת דיור נוספת. היינו לבד בבית ובתום כמה שעות עבודה החלטנו לשבת לאכול. חיממנו אוכל, אכלתי ודיברתי איתו בחוסר חשק כי הוא לא היה אדם מעניין כל כך ובכלל ציפיתי שהבן הגדול שלו יהיה בבית, בחור שגם איתו העניינים השתבשו בגלל חוסר הבנה של שני הצדדים.

כשסיימנו לאכול צבי ביקש ממני שאני אמצא לו משהו באינטרנט כי הוא לא מסתדר איתו, והסכמתי. עליתי לחדר של הבן הגדול ובזמן שאני גולשת שמעתי אותו עולה במדרגות. הוא נכנס לחדר ושאל אם אני מסתדרת וכבדרך אגב שם את היד שלו על הכתף שלי. כמובן שכל עניין העבודה והשהות שלי שם הייתה לי לא ממש נוחה אבל קיבלתי את זה, בשביל הכסף. הוא אמר משהו על זה שהשרירים שלי תפוסים והתחיל לעסות אותי. התפתלתי תחת הידיים שלו. ניסיתי להתחמק בתירוצים אבל הידיים שלו רק גלשו הלאה ואני להטתי מפחד ובושה. החלטתי שאני לא אתן לזה לקרות לי ושאת האיברים שלי אני רוצה לשמור לעצמי.

 מצאתי סיבה ללכת ורצתי משם בלי לקחת את הכסף שלי אפילו. הלכתי ברגל לכיוון הבית למרות שהוא היה רחוק, והתקשרתי לאמא שלי מהדרך שתאסוף אותי. באוטו סיפרתי לה שצבי עשה משהו שהוא לא היה צריך לעשות ושאני לא רוצה להגיע לבית של המשפחה הזו יותר. היא חשבה שאני מדברת שטויות ורק הנהנה.

חודשיים אחרי זה, כשצבי עזב את אישתו וברח לחו"ל עם השכנה, אמא באה ושאלה אותי מה באמת קרה שם.

הסיפור השני הוא על חבר שלי. הוא היה חדש בבית ספר שלנו ואני גם לא ממש התלהבתי ממנו. הוא התחיל איתי בצורה מאוד לא נעימה בטיול השנתי, כיבה את האור בחדר כשנשארנו לבדנו, נשכב מעליי ואמר שהוא רוצה אותי. כשלא הסכמתי הוא אמר שהוא רוצה לזיין אותי וכשברחתי לצד השני של החדר הוא ביקש שאני אנשק אותו. אומנם זה נשמע ממש רע ומתריע אבל הוא היה בחור מצחיק ומוזר. לא רגיל שכזה ולא נלחצתי מהחיזור והצורה המוזרה של חשיפת רגשותיו. זה היה מקובל שהוא מתנהג כך.

חודש אחרי זה, הוא כבר היה עם מישהי אחרת ואני איפשהו כעסתי שהוא כבר לא רוצה אותי. נתתי לעצמי משימה להשיג אותו למרות שלא באמת רציתי אותו. למרות שידעתי שאחת החברות הטובות שלי רוצה אותו לעצמה. פגעתי בכל העולם בשביל המטרות והגחמות שלי ובסוף - נוצלתי.

לא היה איכפת לי שיש לו חברה והרגשתי טוב על שהצלחתי להשיג אותו לעצמי כשיש לו מישהי שהוא טוען שהוא אוהב. התסבר לי בסופו של דבר שהוא אוהב את כולן. הוא היה מבלבל לי על זה שאם אני ארד לו הוא יאהב אותי הרבה יותר, ושגם אני יהנה מזה בסופו של דבר, היה משכנע אותי בטענה שזה מה שזוגות עושים ואני הייתי בטוחה שזה יגרום לו לרצות אותי אחרי זה, אבל מיד אחרי שהסכמתי ועשיתי את זה ידעתי שזו הייתה טעות.

יומיים אחרי זה, באייסיקיו, הוא שלח לי הודעה ואמר שהוא רק נמשך אליי מינית אבל שאין לו רגשות אליי, בנוסף, הריגוש שבהתחבאות מהחברה שהוא עזב כבר נעלם ואני ידעתי שזה הולך לבוא והשלמתי עם המצב הזה. כבר הזכרתי שיש לי ראיית עולם מאוד ריאליסטית?

אבל לא פה נגמר הסיפור שלי.
הוא כתב בבלוג שלו את מה שקרה בינינו, סיפר לחברים שלו שסיפרו לכולם וכשאני כעסתי הוא ענה בתמימות (תמימות אמיתית, שזה הדבר שבאמת הכי מרגיז אותי, הוא באמת לא מבין מה הוא עשה לא בסדר) שהוא רק חולק עם החברים שלו, רק שהוא שכח שהבלוג שלו לא ממש אנונימי.

מפה לשם, נוצר מצב שבדר"כ נוצר. הוא הגבר עם האגו המנופח ואני השרמוטה. כואב לחשוב על זה, הא? ובכלל אל הייתי צריכה להתאמץ בשביל התואר הזה. עד היום בנות באות ושואלות אותי בחלחלה איך העזתי לעשות את זה, ועוד איתו, ובנים באים ומבקשים ממני גם. שלא לדבר על זה שאיבדתי את האמון בערך בכל מי שמתחיל איתי כי אני מיד בטוחה  שזה בגלל שהוא שמע את מה שעשיתי.

 אני רק שמחה שלא נשארנו מספיק זמן בקשר בשביל שהוא ישכנע אותי לשכב איתו. לא שהוא לא ניסה.

בנות, תשמרו על עצמכן. אני מתחננת. בשביל המצפון, האגו, המוח והלב שלכן. שום גבר לא שווה את המאמץ ואת ההשפלה. כשתגיעו למישהו שבאמת אוהב אתכן ואתן אוהבות אותו אתן תדעו שזה הזמן. את תבזבזו את עצמכן על הבטחות שווא ואל תתנו לאף אחד לגעת בכן אם אתן לא רוצות בזה.