הכל חדש ונוצץ

ערב יום כיפור תשסט השמש מבצבצת מבעד לענני הבוקר ואני משפשפת את עיני. לא ישנתי כל הלילה. מחשבות רבות הטרידוני. לא אני לא עושה חשבון נפש. אני לא עושה סיכומים ואני לא מבקשת סליחה מאיש. גם לא מאלוהים. אולי אלוהים צריך לבקש סליחה ממני. מאיתנו. אולי עוד אנשים רעי לבב צריכים לעשות את אותו הדבר.

כבר היתה לי רשימה ארוכה ארוכה, עם פניה לכל אחד ואחת, למי שגנב לנו את האופנים, לשוטר, לשוטרת, לפסיכולוג, ל- x , לאמא, לאחות לכל מי שעשה לנו רע במזיד, לכל מי שפגע בנו, לכל מי שהתעלם מאיתנו, לכל מי שחגג עלינו לכל מי שהכאיב לנו, לכל אחד היתה לי פניה אישית והרשימה מתארכת ומתארכת.

שלא כבשנים קודמות הערב הזה אני עגמומית. אולי אצום. מזמן לא צמתי , אולי ההוא שם למעלה יחליט לא להכאיב לנו יותר. אם זה מה שישכנע אותו אז כדאי יום אחד. שווה את המאמץ. נראה. קצת קשה לי לחשוב, כי אם הוא קיים גם הוא התעלם מאיתנו ועשה טוב לכל מי שעשה לנו רע. כל העניין של שכר ועונש נראה פגום משום מה. הכל הולך על תוכנת אם אז. זה מה שהבטיחו לנו אבל אני לא רואה שקיימו את זה. במה חטא סוסון? במה חטאתי אני? לא מגיע לנו להיות מאושרים קצת? (אנשי הניו אייג' מתבקשים לא להגיב). תוכנת אם אז נדפקה קצת. לא?

טוב, ככה מתחיל היום הזה. נראה איך הוא יגמר. תקופה רעה עוברת עלינו. אולי אם נתפלל יהיה יותר טוב. אולי אצום ואבוא אליו עם רשימת בקשות. פעם זה עבד. פעם צמתי התפללתי וקרה איזה נס. אולי זה יעבוד גם הפעם. שווה לנסות כי מה כבר נותר....