הכל חדש ונוצץ

אני יודעת מה לכתוב באמצע אבל אני לא יודעת מה לכתוב בהתחלה

אז נתחיל מהאמצע.

הייתי הולכת המון לחוף השקט. בעיקר אחהצ.

לא הייתי מגיעה לארוחת צהרים ואמא היתה צועקת

הגעתי ב 5:00 אחהצ קידמו אותי פניה הזועפות של אמא. אני לא אתן לך אוכל אם לא תגיעי בזמן. תמיד פחדתי מהאיומים שלה. אבל לא הגעתי. היה יותר חשוב לי להיות בים מאשר להגיע בזמן לארוחת צהרים. היא לא נתנה לי אוכל ב-5:00 ? ודאי שנתנה. הכרזת עצמאות

אוי החוף השקט החוף השקט

איזה חוף איזה מקום....

איפה הוא עכשיו? אני אפילו לא מבררת. אומרים שהוא הפך חוף של דתיים. אבל בשבתות עוד אפשר ללכת. אבל אני כבר מזמן לא הולכת. אני לא יודעת למה. אני זוכרת שסוסון התנגד אבל עכשיו הוא גדול. מעניין מה יש שם היום.

פעם.

פעם היו שם גשרים שהובילו ישר לתוך המים העמוקים. אבל לא ידעתי לשחות. איפה ואיך למדתי לשחות זה מקום לפוסט אחר...

אחכ הורידו את הגשרים ובנו מזח. עד היום אני לא יודעת בשביל מה היה צריך שם מזח. זהו חוף שקט כשמו כן הוא . אין שם גלים. הוא נמצא ליד נמל חיפה בצל המפרץ.

אחרי שכבר ידעתי לשחות חגגתי שם בגדול

הרפסודות. אני זוכרת את השחיה הראשונה שלי לרפסודות. אלה שתמיד נראו לי רחוקות מדי ומיועדות רק לשחיינים. הנה עשיתי את זה. ומאז לא ירדתי מהן. כל פעם הן נראו לי יותר קרובות. בסוף הן היו תחנת ביניים בדרכי לקפריסין. הייתי שוחה עם אורי לקפריסין, מחליטים שזה רחוק מידי חוזרים לרפסודות ומשתזפים. יורדים למים בקפיצת ראש חוזרים לחוף, משחקים מטקות ומוציאים את המיץ. אף גרגר חול לא עלה עלי בחוף השקט. אני לא אוהבת חול.... אמא יכולה לחכות עם ארוחת הצהרים שלה. כשהבאתי את אורי הביתה היא כבר לא צעקה.

כן, אורי היה מאוהב בי בימים ההם אך כמו לרבים כך בשבילו הייתי בלתי מושגת.

איפה היום אורי?

איפה היום החוף השקט?

איפה כולם?

למה עזבתי את כל זה ועברתי לתלאביב?