הכל חדש ונוצץ

לאמא יש היום יומולדת

כמו בכל שנה אני מתלבטת איך להתיחס אליה.

לפני שנה חגגנו במסעדה. לא בתאריך כי בתאריך היה פיצוץ על רקע שעד היום לא ברור לי. היא ניסתה לעשות משהו, לפצות אותי על משהו, אין לי מושג מה בדיוק הדליק אותה, משהו שלגמרי לא קשור אלי אלא לקטע האפור עם המשפחה שבו מעורבת אחותי , העו"ד שלה , הדודים מגרמניה וגם הרבה כסף. יש עוד המון קטעים אפורים במשפחה שכולם יודעים עליהם חוץ ממני. אני לא ממש שייכת למשפחה וטרם החלטתי איפה אני רוצה להיות.

לפני שנה אם כן חגגנו במסעדה. היא היתה קטנה ורזה ולא היה לה תיאבון. זה כמובן הדאיג אותי. כן, למרות היחס שאני מקבלת מהם אני כל הזמן מודאגת מהם. אבא בכלל לא רצה לדבר אתי. הרבה זמן שהוא לא רצה לדבר אתי. כך ישבנו לנו במסעדה כאשר אבא עם פנים חתומות ואמא לא אוכלת כלום... קצת מתישה הדואליות הזאת. מצד אחד כעס ומצד שני דאגה.

לפני שנתיים בכלל לא דברנו על רקע אירועי היומולדת 80 של אבא.

לפני 3 שנים היתה מלחמה ובדיוק ביום ההוא ברחתי לאיריס.

אמא רצתה לחגוג אחרי המלחמה אבל אז גיליתי שהמשפחה נתנה מקלט לאחותי ואילו לי ולילדי אף אחד במשפחה לא דאג. אמא עד היום כועסת על הדודה מגרמניה שגילתה לי את זה. היא אפילו בקשה סליחה בשם הדודה שסיפרה לי.

לפני 4 שנים סתם נסעתי לטורקיה עם הילדים. לא היה משהו מיוחד.

והשנה... לא יודעת.... אולי בכז אברך אותה כדת וכדין שהרי זוהי השנה הראשונה מזה זמן רב שאנחנו לא ממש בסכסוך. אולי יש קצת כעס אבל הוא חלש מהרגיל ואני אחרי הכל המבוגרת האחראית... או הילדה הקטנה הדחויה... טוב. מבוגרת אחראית. כך יותר נעים להיות. מזל טוב אמא קטנה.