את השנה החדשה התחלתי ביום חזרות מרוכז והופעה.
יום חזרות מרוכז קורה בשבת כאשר מתקרבים לביצוע פרויקט גדול ואנחנו לא מכירים טוב את החומר אבל זה חגיגה אחת גדולה, כל אחד מביא מטעמים מכל טוב וכשאוכלים טוב הכל טוב.
אבל כמובן לא על זה רציתי לספר מה נראה לכם.
מאז הולנד אני ונינוצ'קה לא מדברות. זה לא הכי מפריע לי בעולם. זה בטח מפריע לה יותר. בעצם לא איכפת לי. היא הפסיקה להיות הטרמפיסטית שלי, איך היא באה וחוזרת זה כבר לא מעניין אותי. אבל אי אפשר לומר ששום דבר לא מעניין אותי. אני תמיד מסתכלת איך מתקדם ההוא שאני רבה איתו ומייחלת לנפילתו.
ואתמול זה קרה
נינוצקה מאוהבת (מאוגבת כלשונה) במנצח שלנו ולא מעט דיברה בשבחו. גם כשאמרתי לה פעם שהוא התנהג אתי לא יפה היא המשיכה לדבר בשבחו ואף אמרה זאת בפניו ובפני כולם. לא שציפיתי לסולידאריות ממנה אך בכל זאת זה מראה איזה מן חברה היא. דואגת רק לעצמה וחושבת רק על עצמה.... אבל איך אומרים היא מאוהבת, הוא לא עשה לה שום דבר רע אז...
אבל אתמול... אתמול הוא העיף אותה מההופעה.
הוא כל הזמן העיר לה, שהיא מזייפת, שהיא לא שמה לב לסביבה שלה וכשכולם שרים בשקט (פיאנו) היא שרה בכוח (פורטה) ושמי שלא שם לב לסביבה אין לו מקום במקהלה. ושהיא עומדת בצד וזה מפריע לביצוע, אבל כשהיא התעקשה הוא אמר לה: אל תופיעי היום. היא אמרה : לא היום ולא בכלל. כן גם עם הבוס האהוב שלה היא הצליחה לריב. לא זכור לי שאי פעם הוא ביקש ממישהו לא לבוא להופעה. והיא כל כך אהבה אותו.
אני אוהבת שאנשים באים על עונשם.
זה לא קורה הרבה. טוב שזה קורה לפעמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
