הכל חדש ונוצץ

מה לא?

- אני לא אוהבת להכין סדר פסח - אמרה אמא

-

- אני לא אוהבת השנה להכין. כל השנים היה לי קל אבא קנה, אבא סחב, אני בישלתי. הוא עזר לי. עכשיו הכל קשה. אני צריכה לקנות משהו ואם שכחתי גמרנו

- ומה עם פיליפינית

- אין לי איפה לשים אותה ואין לי כסף

- אז בשביל מה חסכת כל השנים? ומה עם ביטוח לאומי?

- נתנו לנו אחד אידיוט רק 6 שעות בשבוע. ביטוח לאומי הזה. כל השנים משלמים משלמים אך כשצריכים מהם משהו אין כלום. לחרדים ולערבים הם נותנים את הכסף.

- נכון נכון (עוד רגע אני שוב נכנסת לפוליטיקה, הם מקבלים קיצבת ילדים מנופחת ואחכ מניפים את דגל פלסטין ותמונות של נסראללה)

אני כבר לא אומרת כלום. לא פוליטיקה ולא על הבחירות שלהם.

נתכנסנו כמעט כמידי שנה בבית הורי. אחותי באה הפעם רק עם 2 מכוניות. 4 אנשים 2 מכוניות. בקושי מצאתי חניה. מה זה הקטע שלה עם המכוניות? התחלתי לרטון. קצת התחשבות, הרחוב קטן וצר לא רק ההורים שלי גרים כאן. באמת... ואיך זה קרה שהיא הגיעה לפני? היא תמיד מאחרת.

בדכ אנחנו יושבים ומקשקשים אבל הפעם יאללה לשולחן. אבא התישב בפינה במקומה של אחותי. 'אני בין כה וכה לא יעיל, אני לא אגיש אני לא יכול להזיז את היד, אולי השבר התאחה אבל זה כואב לי. היד הזאת הרגה אותי. אני אפס אני כלום, אני לא יכול לעשות כלום.' אחותי תפסה את מקומו ולמעשה היא היתה הרוח החיה בכל העסק. היא הגישה, הורידה מהשולחן, שטפה כלים, אנחנו רק עזרנו לה. היה לי מוזר כל המחזה הזה. אני רגילה שאנחנו יושבים וההורים מגישים. כלומר כא פעיל בבית שלו.

לא היתה קערת פסח, אמא לא הכינה געפילטע פיש. היא קנתה וזה היה לא משהו. סדר פסח בלי הגעפילטע פיש של אמא זה לא סדר פסח. גם בלי החזרת. זה מה שנקרא ליד.... הכל הרגיש כמו ליד... מה נשתנה שולחן עורך אולי עוד כמה שירים באמצע ונגמר.

חייזרון בא קצוץ שער כיאה לחייל צהל. ישר תפס שיחה עם א'. הם משרתים באותה יחידה אבל נראה שחייזרון לא מבסוט מכך שהוא משרת ביחידה הזאת. הוא רוצה משהו אחר, משהו גדול, אולי אדבר על זה מאוחר יותר כי זה לא עושה לי טוב. הוא משרת ביחידה מצויינת הלואי על כולנו והוא לא מרוצה. שרק לא יעשה שטויות. הוא מסוגל להרוס הכל עם השטויות שלו.

אני ואחותי דיברנו על תאילנד וגם על הולנד. מסתבר שגם היא היתה בקיץ בהולנד. עם 3 חברות. מתי היא היתה שם? מתי שאני הייתי? אמא אמרה שאחותי מבלה עם החברות האלה בתלאביב ושאלה למה אני לא מצטרפת. מה הקטע ההזוי הזה? אני לא מבינה. היא בכלל היתה באמסטרדם. וגמני הייתי שם. עם החברות שלי. מה היא בלבלה במוח הזקנה. לך תבין את הראש שלה. אבא אז עבר ניתוח.... עד כמה שידוע לי היא היתה כאן. לא מבינה. אם כבר מספרים משהו שיספרו אמת. נמאס כבר מהשקרים האלה....

זה לא היה הקטע המרכזי אבל תמיד אני נתקעת על איזה פרט. אולי הוא שולי אולי הוא חשוב.

יום ד' אחרי החג. כולם חזרו למקומותיהם. א' חזר לבסיס ב' חזר לתלאביב, לא היה בטוח ששניהם יבואו. גם חייזרון שלי חזר לבסיס. מוזר לי כל הקטע הזה. מוזר שהוא לא בבית. סוסון מקבל את זה נורא קשה. אני עדיין לא יודעת בכלל איך לקבל את זה. הבית לא אותו הבית. עכשיו רק אני וסוסון בבית. שקט קצת. אולי שקט מידי.