הכל חדש ונוצץ

נפגשתי איתו בבית קפה של חבר שלו. הסתכלתי ימינה ושמאלה, שרק לא יראו אותנו. הוא בכלל לא היה לו איכפת שיראו אותנו. אולי להיפך. מלצר בא והגיש לנו קפה, וכך על כוס קפה הוא התחיל לספר לי:

היא גנבה לי את הבית, את האוטו, את הילדים, את העסק, אפילו חשבון בנק אין לי. את החשבון הגבלתי ל-2 חתימות. היא גנבה 120,000 שקל מהעסק.

אמרתי לו: כל זה לא מעניין אותי. לא מבינה בזה. מעניין אותי רק מאיפה יש לה כסף לגור בבית הלבן. אמרו לי שחסמת לה את החשבונות.

והוא המשיך: אני נתתי לה המון כסף. היא הוציאה יותר ממה שיכולנו. היא קנתה עכשיו מקרר חדש ומשלמת לעורכי דין.

מי משלם את כל זה? - שאלתי

אני לא יודע. אני כל הזמן מתאמץ לחסוך והיא חיה בלי חשבון.

ועוד הוסיף: אני יודע שהיא בוגדת בי כבר 10 שנים. זה לא מעניין אותי. יש המון זוגות פתוחים. אני יודע שהיא נסעה איתו לחו"ל, אני יודע שהבת שלי אולי לא הבת שלי, ואני אפילו לא בודק את זה. יש לי מכשיר האזנה, שמעתי את כל השיחות שלה. אולי לא הייתי צריך לשים עליה מכשיר האזנה. שמעתי איך אמא שלה והעוזרת שלנו מייעצות לה להתגרש ממני, איך היא מספרת לחברות שלה איך היא דפקה אותי, אני יודע הכל.

התחלתי להרגיש לא נעים. ומה עם השיחות שלי איתה? גם את זה הוא שמע? ולמה נפגשנו בבית קפה? יש לו מכשיר הקלטה?

אני אחותה - אמרתי- בעצם אני לא צריכה להיות כאן. אתה אויב המשפחה ואני נפגשת עם האויב. אבל המשפחה הזאת מתעללת בי ומשקרת לי. אני חיה במן הזיה ועולם מבולבל. אני לא יודעת איפה אני עומדת. אני יודעת שהם משקרים לי בקשר לבית הלבן. אני רוצה לדעת מי נותן לה את הכסף לגור שם. הם אומרים שהם לא נותנים לה ואני לא מאמינה להם. הם הבטיחו לי שלא יתנו לה אם לא אשלח איזה מכתב שכתבתי לה. לא שלחתי את המכתב אבל הם נותנים לה כסף. אני מרגישה שכולם עובדים עלי ומשקרים לי. אם אין כסף איך אפשר לגור שם? כשחזרתי מארהב בלי כסף הלכתי לגור בשכונת עוני. מה קרה? אני יכולה לגור בשכונת עוני והיא לא?

- כל הכסף שלה זה ממני. ענה הוא. אני יכול להתנקם בה עכשיו. היא באה אלי רק עם בגדים ואני יכול להחזיר אותה רק עם בגדים אבל אני לא רוצה. הילדים יסבלו מזה. היא בגדה בי, החליטה לעזוב את הבית ובסוף תובעת אותי

- אני כן רוצה להתנקם בה...

- כן, נשים הן נקמניות

- ...על העבודה

- אני לא זוכר מה היה שם.

- לא יודעת מה קרה לה. היא היתה חברה שלי ותראו איך היא , חזרתי מארהב עם ילד פגוע והיא כל הזמן מקטרת לי. ואיזה צחוק היא עשתה ממני. היא רבה עם כולם, כל הזמן היא מחפשת מישהו שיטפל בילדים שלה. ההורים כל הזמן עוזרים לה, כל הזמן שורצים אצלכם,

- אני לא יודע, היא אף פעם לא בבית.

- היא באה אלי בטענות שאני לא עוזרת לה כאילו שאין לי ילדים משלי וחיים משלי. היא משווה אותי לאחות של מישהי שאין לה ילדים. ואם אני לא עוזרת היא כבר דואגת לי לתעסוקה עם הילדים שלה. ואם גם זה לא הולך היא צורחת כמו משוגעת. לא יודעת מה קרה לה. פעם היא היתה כזאת חמודה

- אני אשם, אומרים שאני הרסתי את המשפחה. אני לא יודע מה אני עושה רע. אני עובד קשה. היא לא עושה כלום. אני אומר לה לבוא ב9:00 היא אומרת לי זה עסק שלי ואני אבוא מתי שאני רוצה. ועכשיו היא גנבה לי את כל העסק. אני יכול לסגור אותו.

- היא לקחה סניף

- היא לא יודעת לנהל עסק. היא לא יודעת כלום. היא רק תפסיד עליו. לא איכפת לי ממנה. אפילו אם היא תדרס אני לא אציל אותה. אין דבר היא תקח את הסניף, יהיה משפט מזונות, אחכ אגיש תביעה לגירושין. היא תקבל 6000 שח ו-2 דירות, הרבה זמן היא לא תחזיק בבית הלבן.

- היא תחזיק, ההורים ישלמו לה.

- אין להם מספיק כסף והם לא יתנו לה את כל מה שהם חסכו כל חייהם. הם עבדו מספיק קשה ולא ככ מהר יפרדו מהכסף הזה.

- לא יודעת לדעתי הם יחזיקו אותה בבית הלבן. הם עכשיו מחזיקים אותה. וזה נורא מטריד אותי. לי הם נתנו לחיות בשכונת עוני ולה הם נותנים את הפאר הזה

- את התרגלת לחיות ב-3000 שח לחודש והיא התרגלה לחיות ב 20,000 שח לחודש

- ההורים לא צריכים לממן אותה במקומך. גמני הייתי שמחה להתרגל ל 20,000

- בסוף היא תגיע למקום כמו שלך ויותר גרוע.

- הלואי

- רק ההורים אשמים. במקום לתת לה סטירה ולהעמיד אותה במקומה הם מצדדים בה.

- כן, אמא רק יודעת ללבות מריבות.

- כן, היא בוחשת בכל ואבא שלכם עובד שלה.

אוקיי, כשראיתי שהשיחה הזאת לא מובילה לכלום, קמתי ממקומי

שמחתי להפגש איתך - אמרתי

כן, הוא אמר - רק כשאני נפרד מאחותך אנחנו משוחחים. התחתנתי איתה, לא עם כל המשפחה שלה, אני לא מכיר אותך ולא את ההורים.

המשפט הזה הדליק אותי. הוא לא מכיר אותי ואת ההורים אך כל יום שישי הוא ממלא את כרסו אצל הורי עד אובדן חושים

בשביל מה בכלל נפגשתי איתו. - חשבתי לעצמי אחרי הפגישה - זה היה ככ סתמי, ככ אנמי, על גבול המביך וההזוי. הרי לא קבלתי את האינפורמציה שרציתי. או בכלל מה רציתי, מה הפואנטה. הוא אמר שהוא הגביל את החשבונות. אז זה נכון. הוא גם אמר שכל הכסף ממנו והיא גם גנבה. אולי אני צריכה להדיר את עצמי מכל העניין הזה. זה רק גורם לי נזקים ומתיש אותי נפשית. 

מי אם כן מממן את הבית הלבן?

ולמה כל הזמן ההורים אומרים שאין להם כסף?

ולמה כאשר אני בצרות הם לא עושים דבר וכשהיא בצרות הם יוצאים מגדרם

וולמה מסתירים ממני? למה לא מספרים לי כלום?

למה אני צריכה לשאול ולחקור?

כל זה קרה ב30.8.02