הכל חדש ונוצץ

זהו. חזרתי. חזרנו. אני בבית.

אז קודם כל קצת מוזיקה

לונדון לא מחכה לי .

לונדון לא מחכה לי אבל בורגס כן. גם בבורגס היאוש נעשה יותר נוח.

בורגס עדיין מוכה הלם מהפיגוע ההוא

כשהגענו ראינו את מיתחם האוטובוסים ההוא.

למה?

מה רוצים מאיתנו?

אנחנו רק אזרחים פשוטים שרוצים לצאת לנופש. בארץ כבר כמעט אין מקום. עוד פעם אילת עוד פעם אילת עוד פעם אילת. די ראינו שמענו, היינו בכל האטרקציות, כבר לא עושים חדשות, להיפך, את הטיילת רוצים לסגור או סגרו כבר. מה זה אילת בלי טיילת והמון סודאנים. פעם היה לנו סיני. החזרנו. את הכל אנחנו מחזירים. אבל למה להרוג אותנו בחול? מה כבר עשינו? אני נולדתי בארץ, לא לקחתי שום דבר מאף אחד ואני רוצה לחיות בשקט. באירופה לא נתנו לנו, גרשו אותנו , שרפו אותנו, ועכשיו ממשיכים לפגוע בנו סתם כי אנחנו יהודים או ישראלים. הם לא באמת צריכים את המדינה הזאת. לא הערבים לא האיראנים ולא אף אחד. גם בקרקוב הרגשתי ככה. למה? מה עשינו להם שם בקרקוב? מה עשינו לגרמנים האלה?

כשחזרנו הטיסה שלנו בכלל לא היתה רשומה. אף מטוס לא מגיעה לתל אביב. אין דבר כזה תל אביב. אני יודעת. זה בשביל להגן עלינו אבל זה מאוד לא נעים.

ב. בת 60 פוקחת עין.

כן, אני בת 60. דפנה'לה כבר בת 60 אמרה הדודה מגרמניה. כן הילדה הקטנה בת 60 . אבל את כבר יותר מ-90 עניתי לה. ככה זה. הילדה הקטנה בת 60. אתמול מישהי קמה לי באוטובוס. אני לא יודעת אם זה בגלל שאני בת 60 או בגלל היד.  איך שלא יהיה אני לא יודעת מה יותר נעים להיות זקנה או להיות נכה. הרופאה הזאת. תראו מה היא עשתה לי שקמים לי באוטובוס.

העיקר להיות שמח בכל גיל. לא חשוב מה קורה באמת. את רגעי השמחה אפשר למצוא גם בתוך האפלה.

ג. מי שברך ומי שלא

טוב, אז שוב תודה לכל מי שברך אותי גם פה וגם בפייסבוק ואני הפולניה לא שוכחת את מי שלא ברך אותי

בעיקר האמא והאחות. אבל שום המאזנים שבי אומר אולי מוטב ככה. מה אני צריכה את הברכות שלהן אם הן מתנהגות ככה. לא צריך את הצביעות הזאת. יותר טוב לראות פרצוף אמיתי מכוער ולא פרצוף יפה וצבוע. ואולי בכלל עדיף ככה. כי אני יודעת מה קורה כשמברכים והקשר מתחדש. יוצא אותו חרא רק הרבה יותר גרוע. כן, אמא יקרה, הבת הגדולה שלך בת שישים, אבל את בכלל לא אמא שלי. תאכלי את הלב אמא'לה. הדודה מגרמניה כבר דואגת לי יותר ממך. טוב טוב די אמא'לה. אל תקלקלי לי את החגיגה. החיים בלעדייך נפלאים. כן, פעם חגגנו. אני זוכרת איזה מסיבת הפתעה עשית לאבא. כל האורחים על טהרת החברות שלך. וכשאת היית בת 60 הייתי באמריקה ושלחתי לך את השיר הזה. ככה זה, החיים מתקדמים ומשתנים. אני בת שישים ומה שאני מאחלת לעצמי זה לשכוח ממך. להשתחרר. לחיות טוב. בלעדיך זה טוב. נפלא רגוע.

ד. גראנד פינלה

פולקלור בולגרי אוטנטי שוב לא יצא לי לראות. הם אומרים שהטברנות כבר סגורות אבל אני לא מחפשת טברנות. אני מחפשת משהו כזה בלייב. אומרים שיש בבורגס פסטיבל פולקלור באוגוסט

וזו בכלל להקה ישראלית

אז ראינו דבר אחר מיד כשחזרנו

מופע מרהיב ביותר

ומחר זה כבר אחרי החגים. נגמרו התירוצים