או, הנה משהו יפה בשביל השרביט ההוא הפעם הראשונה שלי.
הפעם הראשונה שצלחתי את הכנרת.
כן, הרי כמעט כל שנה אני עושה את זה, זה אירוע חשוב,
הפעם הראשונה היתה הצליחה ה-23 , הייתי אז בת 23 וכל שנה חוגגת צליחת הכנרת יומולדת משותף אתי. שנה שעברה הייתי בת 60 , היתה זו הצליחה ה 60 , חשבתי שזה יהיה אירוע מיוחד, אולי יוענקו תעודות מיוחדות, זה לא היה, ובכלל פחדתי שלא אגיע.... טוב...
הייתי אז שחיינית לא רעה, הגעתי לרפסודות של החוף השקט בקלות. אבל צליחת הכנרת? פחד אלוהים. לא היה אז מסלול קצר. אני אוכל לעשות את זה? שאלתי את החברים. כן, בטח, את עושה את זה בהליכה, אמרו לי , מה זה בשבילך, זה peanuts .
ואז, סחבתי את אחותי לאירוע, היא היתה האמיצה מביננו ובהשראתה קבלתי אומץ גם אני. וכך בבוקר אחד נסענו, הגענו לחוף האון והתחלנו לשחות. אל תתאמצי אמרתי לעצמי, תשחי לאט לאט, תשחי על הגב. לאט לאט הגברנו את הקצב, רואים את הכובע הזה? אנחנו נעבור אותו, וכך עברנו כובע אחרי כובע עד חוף צמח. בחוף צמח חיכו לנו ההורים וכך בתרועת ניצחון סיימנו את הצליחה... לא לא סיפור, לא הצליחה ולא הפוסט
רק מה קרה לנו מאז...
וכמו שמסתיים המשחק האהוב עלי שמזמן לא הזכרתי something went terribly wrong with you my sister. let's start from the beggining shall we? אבל זה התאפשר כשהפכו אותה קטנה קטנה עי מכשיר שנמצא בביתה. רמז?
***
טוב, כרגע יש לנו את המונדיאל ובעל הבית השתגע. רציתי לעשות פוסט של דודלים אבל כל יום יש דודל חדש ולפעמים אפילו שניים. אז זהו הדודל היומי

היום נכנס למשחקים האיש הזה

ומנגד גם האיש הזה

בנות אתן בטוחות שמונדיאל לא מעניין אתכן?
והנה עוד כמה

