הרבה זמן לא הייתי כאן. אני מחכה מה יוחלט עם ישרא. ואצלי לא קורה הרבה. היו בחירות, עמך ישראל בעיקר השמאל לא מקבל אותן הכל כזה נרגע כאילו. אז נחכה עם ישרא. כל חצי שנה מריאט אם היא בפנים או בחוץ מעוררת פרובוקציה, פחות ופחות מתיחסים לזה וגם אני בחרתי לא להתיחס. אם האתר ימות זה כבר לא משנה. בינתים הוא חי. בפייסבוק מנסים לעורר משהו, לספר כמה ערוץ 10 הוא רע, שיהיה. בינתים ישרא שוב לא נסגר וכמו באגדה על הזאב פעם אחת היא תצרח מריאט ואף אחד לא יגיב וישרא באמת יסגר.
טוב ישרא עדיין כאן, גם אני עדיין כאן אם כי אני מתקשה להעלות משהו אם יש. יש לי למשל שכנה חדשה שיש לנו איזה גורל משותף. היא גם עברה אירוע מוחי וגם לה יש משפחה מחורבנת. בעצם אצלי כבר אין משפחה מחורבנת. היתה. הם מתו ונשארה רק האחות הזאת שלא שמעתי ולא ראיתי. אצלה יש הכל. אצל השכנה. אמא מחורבנת, אחות מחורבנת, ילד מחורבן והיא גם מסובכת עם משרד הרווחה. סיפור דומה אבל שונה. היא אפילו מקנאה בי. מצחיק לגלות שיש מישהו שמקנא בי. לפעמים החיים לא יאומנו.
מעבר לזאת אין משהו גרנדיוזי ראוי לציון. על פני השטח לפחות. חם. היה כל כך חם שאפילו המזגן לא קרר. אולי הוא שוב לא בסדר... וזהו בעצם. אני כאמור מתקשה להעלות דברים אולי בגלל שישרא עומד להסגר בפעם השלישית וזה גורם איזה מן שיתוק או שבאמת אין מה לספר עכשיו. קורה.