לאחרונה נאמר כי מי שחלה בקורונה והבריא לא באמת הבריא. הוא פיתח תסמינים של אירוע מוחי שמלמדים גם על שינוי באישיות. למשל אובדן הטעם והריח. איבוד סבלנות... האמת יש בזה משהו. אני למשל מיד אחרי האירוע היתה לי דווקא over רגישות. הקפה היה לי מתוק מידי והאוכל מלוח מידי. אם הייתי שותה קפה עם 2 סוכר הרי אחרי האירוע הסתפקתי בכפית אחת. לימים חזרתי ל2 סוכר אבל לא 2+. גם חוסר סבלנות. אחרי האירוע איבדתי אותה ועד היום לא חזרה. במשך הזמן פיתחתי צרידות שמשבשת את שירת המקהלה. חשבתי שזה מהצרבת. כנראה גם זה מהאירוע. גם חולי קורונה ספרו על צרידות. הם גם מספרים על אובדן כושר דיבור. אתה יודע מה אתה רוצה להגיד. אתה לא יכול להגיד את זה. ממש מה שקורה לי. דברים שנהגתי לעשות נראו לי משונים. עכשיו אני שוב עושה אותם. אז...
יש שינוי אך לא באישיות. כך אני רואה את זה. אולי אני לא רואה מספיק טוב...