הכל חדש ונוצץ

לאט לאט הם מבטלים. רק 6 אנשים מהמוזמנים שלי אמרו שהם באים. גם הם יאמרו שהקורונה מסכנת אותם. אולי נדחה....

נכון. זה לא סופי. מי שאוהב אותי יבוא. חברי מקהלה? כמו שאמרתי אין ביננו כלום. נפגשים פעם בשבוע לכמה שעות וזהו. לא מעבר. אולי יש מעבר אבל לא אצלי. בכל זאת עלי להודות לאנשים שכן מגיעים. זה לא פשוט לנסוע רחוק בזמן קורונה. אני מאוד מאוכזבת מאלה שלא באים. אבל עלי לזכור שלא פשוט להם לבוא ומי שבא בכל זאת ממש אוהב אותי. 

על מי נחשוב בחתונה. על מי שבא או על מי שלא בא על מי שאוהב אותי או על מי שקצת פחות. אולי הקורונה הזאת עושה מבחן. 

לזכור שלא רק לי יש מוזמנים וגם שם היו ביטולים וזה מרגיז ומבאס. וזה העניין. לחשוב חיובי למרות שזה קשה. מצד אחד כל מי שאמר שלא בא כאילו תקע לי סכין בלב. מצד שני אפשר להבין אותו