לחץ מחץ. כל החודש אני כבר לחוצה בגלל זה. כבר הגעתי לאפיסת כוחות מרוב לחץ. לא רוצה לחשוב על זה. עכשיו זה קצת משתחרר.
כן החייזרון נוסע ביום שני לפולין ואנחנו לגמרי לא מוכנים.
אני כל הזמן מרגישה מגששת באפלה
אפילו חטפתי התקפת עצבים בגלל הגישושים האלה באפלה.
כן אני יודעת מזמן שהוא נוסע לפולין הרבה לפני שידעתי שאני נוסעת.
הם כבר מתכוננים אני לא זוכרת ממתי
היו להם הרצאות, מפגשים, הכל
הם נפגשו עם הלינה בירנבאום, אמו של יעקוב גלעד שמככבת בשיריו של פוליקר
הם היו היום בסיור בלוחמי הגיטאות כמו שאנחנו היינו
אבל איכשהו אני מרגישה ניתוק מכל זה. שהדברים קורים ואני לא משתתפת. אני רק הכספומט.
אני קצת מתרעמת על התנהלותו של בית הספר בעניין.
קראו לנו לפגישה רק כדי לרשום את הילדים ולשלם. זה הכל.
כל המידע הועבר לתלמידים באתר של בית הספר
בכלל לא ידעתי על האתר הזה.
רק לבן שלי יש גישה לאתר עם שם משתמש וסיסמא שלו
רק לפני יומיים קיבלנו רשימת ציוד
לא בטוח שיהיה לי מספיק זמן להשיג הכל.
כסף,
דרכון בתוקף + צילום
מצלמה - טלפון סלולארי עם מטען. רק שאין מטען
מזוודה מתאימה לא גדולה מידי לא קטנה מדי עם גלגלים - טרולי
תיק יד
בגדים חמים וקרים
נעלים
אלתוש הכי חשוב יש שם פילים בטרבלינקה
נדמה לי שאצטרך לקנות כמה דברים
או לכבס ולגהץ ולראות שהם כבר לא מתאימים לו
רשימה של קרובי משפחה.
ובכלל תכננתי על זה שהוא ישלים את מה שאני לא הספקתי
שיעבור דרך העיירות של אמא
שיזכיר גם את הנספים מהצד של אבא
בקיצור אני בלחץ.
ובנוסף יש לי את הקינאה של סוסון
כתבתי על זה כאן
לא יודעת איך מרגיש לי עם זה.
אני די פוחדת מהתגובות שלו
הוא כבר התחיל
ואני חוששת מההתנהגות שלו ברגע שיראה שאורזים מזוודה.
ועל זה נוספו טסט לאוטו, תלמידה שהייתי צריכה להכין כדי שתשאר בהקבצה שלה והשטויות של אמא שלי.
אני מותשת....
יהיה בסדר. בסוף הכל יסתדר. לא?