הכל חדש ונוצץ

30 באפריל. בוקר. השמש זורחת, לא חם מידי לא קר מידי מושלם. כרגיל. להכעיס.

דומה כי כבר נפלו עלי תאריכים גרועים אך כאן הכל התחיל.

נדמה שלפני אותו יום הייתי מאושרת. מעולם לא הייתי מאושרת רק הסיבה השתנתה.

נדמה לי שניתן היה לחלק את חיי עד 30.4.91 ומ-30.4.91 השנה זה קצת מתעמעם

ניתן לחלק את חיי להמון חלקים ואפשר אף לתת נ.צ. טובות

אבל שוב מכאן הכל התחיל. עד 30.4.91 הייתי נורמאלית. אשה אמא בת

וב30 לאפריל הפכתי לאם של בעל צרכים מיוחדים.

כל השנים האלה נלחמתי. קויתי שישתפר שיהיה שונה.

היום אני יודעת שהמלחמות היו לשוא. הכל רק התדרדר מאז וימשיך להתדרדר.

השמש תמשיך לזרוח ב-30.4 ותפזר אור יקרות. להכעיס.

ואני אמשיך לרדת, לאט לאט אבל בטוח.

לפעמים אני רואה רחוק היום צר עולמי כעולם נמלה

30 באפריל. בוקר והעולם ממשיך כרגיל

הייתי היום בבנק עם הצוואה. עד מימוש הצוואה אני לא יכולה לדעת מה יש בחשבון. מימוש צוואה לוקח כ-3 חודשים מיום הפטירה. הפקידה רמזה שיש שותף בחשבון של אמא. ברור לי מי השותף. אמרתי שאם זה כך הרי אחותי יכולה לרוקן את החשבון. תקחי עורך דין אמרה הפקידה. לקחתי. 

ברור לי שאמא חתמה על שותפות בחשבון כשהיא כבר היתה חולה ולא צלולה. מעניין איזה חלק בא באשמת אמא ואיזה חלק בא באשמת אחותי.

היום אני מרגישה חרא. זנוחה בודדה וגם לא מרגישה כלכך טוב. 

אתמול היה דווקא שמח. בקטע טוב. היתה לנו תוכנית עד 3:00 בבוקר שכללה את מירי מסיקה שרית חדד ולהקת משינה.

בשנה שעברה היה עוד יותר טוב. זו היתה הפעם הראשונה שהצטרפתי לחגיגה של המקהלה. כן המקהלה חוגגת גם מעבר לחזרות אך עד לפני שנה הם שמרו את זה בסוד ממני. אבל מסתבר שהפרק בו הייתי שייכת לחבורת אנשים ולא שרה סתם היה קצר והשנה שוב חוגגים בלעדי.

עוד תראה עוד תראה כמה טוב אז היה 

בשנה בשנה שעברה

כן לפעמים אני לא יודעת כמה טוב לי עד שזה נלקח ממני.

אני חושבת איזה כיף היה סדר פסח שנה שעברה איזה כיף היה יום העצמאות, כל זה איננו.

ולא לקטר כי תמיד יכול להיות יותר גרוע.