החטא ושכרו

השבוע הוצת והושחת מסגד ביישוב טובא-זנגריה בצפון. הפעולה יוחסה לאנשי "תג מחיר" לאור הכתובות שהושארו בשטח.

נתחיל מהדיסקליימר: אני מגנה את הפעולה. אני חושב שתג מחיר היא דוגמא קשה ומופרעת של יציאתו משליטה של פלג ה"לא ממלכתיים" בציבור הדתי-לאומי, וחלק מההתדרדרות הכוללת של שלטון החוק בישראל. מכל הכיוונים. את העבריינים הללו צריך לתפוס, לרדוף, להרשיע ולהעניש. הבוקר, דרך אגב, הציתו צעירים מהכפר את מוסדות השלטון הישראלי שם (העירייה, תחנת משטרה ובית ספר), מה שמלמד ששלטון החוק אצלנו מתרופף בכל המקומות. גם אותם, דרך אגב, צריך לעצור, לרדוף, להרשיע ולהעניש. וגם את רוצחי אשר והתינוק יהונתן פלמר. וגם את המתנחלים מענתות שהרביצו, וגם את אנשי השמאל שנכנסו ליישוב לבצע בו פרובוקציה אה כן, וגם את קציני המשטרה ששיקרו לציבור וטענו שרצח פלמר היה תאונת דרכים, כדי לא להפר את השלווה סביב נאומו של ראש הממשלה. כן, גם זו עבירה הדורשת חקירה.

אבל מה שגרם לי להתנער מתרדמת הקיץ שלי בכל הנוגע לבלוג, ולהעלות פוסט שעוד יגרום לי לצום בכוונה יתירה ביום הכיפורים הבעל"ט, היא אמירה אתמול בערב של הנשיא פרס. פרס הגיע למקום, וגרר עימו את הרבנים הראשיים שהשמיעו מילות התנצלות מעומק ליבם גם, ולאחר מילות הגינוי המובנות אמר כך: "לא נשלים עם זה. אין ישראלי אחד שלא מתבייש. לא ננוח ולא נשקוט עד שכל אדם יוכל להתפלל כאוות לבו, שכל אדם יכבד את המקומות הקדושים לכל בני האדם".

ואללה?

אחד המקומות הקדושים לעם היהודי ולדת היהודית היא ירושלים. בתוכה - הר ציון, והר הבית. בתוכם - מקום המקדש. נכון, במקום יש גם מסגד הקדוש למוסלמים. אני - לעומת אחרים - לא קורא להעפת המסגד באוויר או להחרבתו ולהפך - חושב שחשוב לעודד מוסלמים להגיע לתפילות בהר הבית. אבל יהודים שרוצים להתפלל בהר הבית (ובשטחים הנרחבים שם מחוץ למסגד) - לא יכולים. המקום הקדוש ביותר ביהדות (לא, זה לא הכותל המערבי) סגור בפני יהודים לתפילה. למה? כי יש סכנה בטחונית. כי יש חשש שתפילה במקום בניגוד לביקור תמים (שגם הוא מוגבל מאד לקבוצות ולמועדים מסוימים) תגרום למתפללים המוסלמים, כפי שקרה כבר בעבר, להשליך אבנים ולהתפרע.המצב הזה קורה כבר שנים רבות. לא מדובר בתופעה של השנה האחרונה

זה "לא ננוח ולא נשקוט עד שכל אדם יוכל להתפלל כאוות נפשו"?

לא, אני כלל לא טוען שיש איזו הצדקה לביצוע פעולות תג מחיר או פעולות אלימות אחרות בתגובה לאוזלת היד שלנו, של מדינת ישראל, בשמירה על זכויות אזרחיה. אני גם לא חושב שאת הבעיה בהר הבית אפשר לפתור מיידית. אבל הגיע הזמן שאנשי הציבור שלנו לא יוציאו שטויות מהפה בכל פעם שיש מעמד חשוב. אין בישראל חופש תפילה מלא, במיוחד ליהודים, ואני לא בטוח שזו גם שאיפתו של השלטון - at large - בישראל. אין סיבה להגביל את חופש התפילה למוסלמים, אבל אין סיבה להתהדר בנוצות-זכות-תפילה-לכל-אדם לרצוננו.

ובברכת שנה טובה, מתוקה, מאושרת מאוחדת ומשופרת ננוחם...

ולפינת הצאצאית (הגיע גם זמנה להצטרף, לאור עליית המדרגה הלשונית): "שנה טובה ומתוקה, שנה טובה ומסטיקה, שנה טובה וסוכריה, אבא להביא לי חדשה!"