זה לא ממש פרק זה רק הסיכום של הסיפור.....
תקראווו=]
הטלפון של סול צילצל
ביל ענה לה מהצד השני "סול אני
צריך לספר לך משהו"
"כן?" היא ציפתה שזה יהיה
בקשר לטום.
"זה טום הוא עבר תאונה עם המכונית.
מישהו שנסע 170 קמ"ש נכנס בו כשהוא היה בדרך לשדה התעופה, אלייך"
"מה? ומה קרה לו הוא בסדר?"
היא נלחצה. היא הרגישה כאילו כל עולמה חרב עליה. היא הבינה זה היה הוא במכונית,
במכונית ממש מולי, זה בגללי. היא התפללה בלב שביל יגיד לה שטום בסדר.
"הוא בסדר. מחר הוא משתחרר מהבית
חולים" רגש של הקלה ומועקה בו זמנית היא הרגישה.
היא ניתקה לו בפנים וממש לא היה אכפת
לה. היא התלבשה מהר ולקחה את הטיסה הראשונה לגרמניה.
היא נכנסה לחדר שלו, בשקט ובצעדים קטנים
ואיטיים.
"טום זאת אני שנכנסה בך עם
המכונית" היא התחילה לבכות "אני מצטערת. אני פשוט מיהרתי אלייך"
הבכי שלה התגבר.
הוא לא אמר כלום רק קם מהמיטה והתקרב
אליה עד שהיה ממש סנטימטר ממנה. הוא הרים את ידיו וחיבק אותה. הוא הרחיק אותה מגופו,
הסתכל לה בעיניים ונישק אותה.
"אני והלהקה שלי הגענו להחלטה.
אנחנו רוצים להצליח באמריקה. אנחנו עוברים לניו יורק"
היא הסתכלה עליו מנסה לעכל את מה ששמעה
והמילים היחידות שיצאו לה מהפה היו "טום, אני או.." הוא קטע אותה
"סול, אני אוהב אותך גם"
"אני יותר" היא חייכה.
"לא אפשרי" אמר בזמן שנישק
אותה..................
HAPPY ENDING=]
ממש מקווה שאהבתם תסיפור שלי=]
אוהבתותכן3>
ותבואו למפגש ב10.12 יהיה כייףףף!! מבטיחהה!!=] XDD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
