Tomato Town

בזמן האחרון... רגע, ציינתי את המילה "זמן"

טוב, מהתחלה.. לאחרונה הוגדר לי מחדש המושג "זמן"

כי פשוט אין לי זמן לכלום.. אבל ככה זה בהתחלה אמרו לי.. אחרי זה הכל משתנה...

נקווה..

היה לי טקס השבעה.. המדים לא מחמיאים לי בכלל.. אין לי משהו מאוד מהנה לספר. משהו מיוחד.. כנראה כי אני סתם ממורמרת ולא מוצאת הנאה כמו שהייתי רוצה..

אבא שלי צילם את רוב התמונות וזה היה במחשב שלו והוא ממש הסתבך עם הליחה.. משהו נדפק שם אז הוא היה צריך ממש להקטין..



גילחצנו המון.. וזה עדיין לא הספיק.. היינו צריכים גם לצחצח 3 שניות לפני הטקס..

החתולים המיוחמים כבר בהריון.. בעו~


השמים מדהימים..

אמא שלי אמרה "בטח ממש כבד לך עם כל הדברים! תביאי לי! אני אסחב לך את הנשק, המחסנית והמימה.."
חחחח ממש גם אתן לה משהו חוץ מהמימיה..

הנה אבא שלי עם המבט של "איזה כיף! הבת שלי עם נשק!!"

כם לריסה

הכומתה פשוט עקומה >< ואני מרגישה שזה קצת מפגר לגלח ולשרוף בד שאחרי זה אמור להיות על הראש שלי...





איכשהו נפלט מהזיכרון שלי סדר הפעולות באותן דקות בהן ניגשתי לקבל את התנ"ך וכאלה.. כנראה כי הייתי לחוצה שלא לפשל ועצרתי נשימה עד לרגע שבו זה יגמר..

אוריאל באמת עזר לי המון.. בלעדיו בטוח היה לי הרבה יותר קשה לשרוד את זה..

אממ.. אני מקווה שאמצא משהו שונה..[אולי גם אזרחי] לעדכן מתישהו... בינתיים אני רק מקווה שהתקופה הראשונית [שממנה אני לא נהנת בכלל] תעבור כבר.. יש לי עוד המון זמן לשרוף!