יום שרבי שכזה פקד עלינו ולכן התעוררתי עם גרון יבש מנסה להבין מה שרף אותו, החום של מזג האויר באזור המגורים שלי או בעצם זה מהגחלים הבוערים של השכנים. כנראה גם וגם...
ובכן, לא עדכנתי מלא זמן כי פשוט לא היו לי ממש תמונות.. במשך כמה שבועות לא היה לי גם מצב רוח לכלום וכשיצאתי בימי שישי הכל היה לי מאוד זמני כזה ועד כמה שניסיתי לנצל את השעות הבודדות שיש לי בבית הרגשתי שאני לא תמיד מנצלת כמו שצריך ושאני צריכה יותר והמרמור עלה על גדותיו.
לא לאט אני מתעודדת וחוזרת לנימה אופטימית כלשהי.. נקווה שבאמת אמשיך כך.
אתמול נורא רציתי ללכת לבצפר עם המדים והכל, לראות שוב את כולם אבל לא הספקתי כי פקדנו קברי חללים בבית הקברות הצבאי ודווקא לא הרגשתי שזה פחות או יותר עדיף מלבוא לבצפר כי שני הדברים היו חשובים לי באותה מידה, הרגשתי שזה היה ממש משמעותי לעמוד ליד הקבר.
מה שמעניין זה שאני זוכרת שתמיד בטקסי זכרון בבצפר התחילו להקריא רשימה ממש ארוכה של שמות של נופלים ויצא לי לפקוד את הקבר של החלל בין הראשונים ברשימה, תמיד זוכרים את הראשונים טוב יותר כי אחרי המון שמות קשה יותר להתרכז.. יכול להיות שאני סתם מדמיינת והשם הזה נשמע לי הגיוני בלי שום סיבה מיוחדת.
אז אחרי שהתפזרנו מצאתי את הקבר ונעמדתי על ידו והתחילו לרוץ לי מחשבות "מה עם המשפחה לא תבוא??" ובסוף הם באו והודו לי מאוד שאני עומדת שם.
פשוט הרגשתי שזה היה מאוד משמעותי כזה.
ונעבור ליום העצמאות~
היינו בבר חמוד בעיר התחתית..
שחר הארנבון הורוד
נרגילה בגרסא XS
אכן
רגעי סטלה
המלצרים המשעשעים
רינה ושחר המדהימים ^^
הוהו איזו רשעות!
תזכרו טוב טוב את הצל הזה..
אני מנסה להיות חתולת פיתות 0ם
אממ.. כן... רינה פשוט לא אוהבת להצטלם..
ניסיתי לשחק עם אורות מהבהבים
מוחעחעחע יש לי את הכוח!!
יאפ
בעיקרון רצינו ללכת למסיבה בסינקופה לרקוד קצת וכאלה אבל היינו הרכב קטן מידי ובסופו של דבר היה לנו משעמם פשוט לשבת בבר.. ואממ.. כנראה זה גם בגלל שגישה הלא-כל-כך-אופטימית שהייתה לנו לאותו הערב [וכשאני אומרת לנו אני מדברת רק עליי, לידי ואולה]
¤-&diams-&diams-&diams-&diams-¤
עד הפעם הבאה בחיפה הבנויה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Tomato Freak