עשיתי סינון מאוד גדול ומחקתי מלא קטעים בבלוג..
הבלוג הזה קיים כבר מעל 4 שנים אני חושבת והיו בו 225 קטעים שמעולם לא מחקתי בגלל ש:
האמנתי שבלי עבר אין הווה ועתיד
זה היה הפייסבוק שלי עוד לפני שהמציאו את הפייסבוק
הייתי כמו האנשים האלה שאוהבים להשאיר את הדלת שלהם פתוחה ולארח כל אחד, ברגע שנכנסים לתוך בית מכירים את הבנאדם איכשהו
היה לי כיף לחזור אחורה ולצחוק על עצמי וככה גם לקבל את מה שאני בסופו של דבר
לראות כמה שינויים היו בי ובסביבה שלי
רציתי להשאיר משהו מאחורי למקרה ואספיק לעדכן
לא תמיד היה לי כוח להכרות ותקשורת אנושית, הבלוג כיסה את זה כמו גואש על חור בקיר
אני לא טובה בפרידות ואני אוגרת זכרונות..
עכשיו כשאני מסתכלת על זה.. כל העבר המתועד הזה היה מן מסע חיפוש עצמי, אני לא אומרת שמצאתי את עצמי.. אבל אני לא מרגישה צורך להשאיר את זה.
אני לא רוצה לפרסם על העבר שלי יותר, מי שרוצה באופן פרטני אז אולי לא תהיה לי בעיה, התמונות עדיין נשמרו.
כמובן אמשיך לעדכן.. זה מאוד טבעי לי ואני נהנת מזה, אני מרגישה שיש לי במה והיא פתוחה לכל שטות שתעלה בדעתי ובחיי כמה שאני אוהבת במות...
לילה טוב
אלכס♥