לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Tomato Town


were all tomatoes don't smash us on a bad show

Avatarכינוי:  Tomato Freak

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010

חורף~קיץ ו150 גרם..... גבינ"צ.


היה לי אתמול נושא לכתיבה ובאמת שרציתי לעדכן את הבלוג אבל נרדמתי על הספה...

 

אז פשוט אכתוב על מה שעבר עליי בזמן האחרון...

אני עדיין בהכחשה שהחורף בא.. אז נסעתי לאילת [לא ממש בגלל זה אבל לא משנה] ושם היה קיץ![זה כמו לנסוע לצד השני של כדור הארץ כדי להרגיש עונה אחרת..]

היה חם ויבש וכולם היו ערומים.. טוב נו, כמעט ערומים... [וטוב שכך]

בערב אחד אמא שלי ואני יצאנו לאכול במסעדה בטיילת וחיפשנו מסעדה איטלקית כי ממש התחשק לנו אוכל איטלקי והייתה מסעדה אחת שנעלמה לנו ואחרי המון חיפושים לא ממש מצאנו והחלטנו ללכת למסעדה איטלקית אחרת [מי ישמע איזה מבחר יש שם]

אז קלטנו מהר שזאת מסעדה פלצנית בטירוף... ניגש אלינו מלצר "ברוכים הבאים למסעדת ___ אני המלצר שלכם להערב, רוצים לראות את מבחר היינות שלנו"

קצת הרמתי גבה כי אנחנו מסוג האנשים שתמצאו אותם יום אחד יושבים בפארק עם פלאפל טחינה על הסנטר ויום אחר במסעדה עם מנות שאי אפשר לבטא את השם שלהם.

ראיתי איך שהמסעדה מכתיבה למלצר איך להתנהג ובאיזה טון לדבר ומה בדיוק להגיד ואיך לעמוד ואיזו הבעת פנים ללבוש וזה גרם לי לחשוב "פאק, כמה משלמים לו!?!? אני מאוד מקווה שמשלמים לו מספיק בשביל להיות כזה"

נורא העסיקה אותי המחשבה הזאת לאורך כל הערב וגם המחשבה 'מתי יהיה תזמון טוב להגיד שהוא דומה קצת לשחר חסון?'

בסוף לא אמרתי לו כי פחדתי שזה יפגע בדמות שלו כמלצר פלצן והבוס שלו יכעס עליו.

אז המנות היו קטנות והמחירים גדולים ובשנייה שנגמרו לנו המים המלצר בא עם הקנקן למזוג לנו

אמא שלי אמרה "אהה תודה בדיוק עמדתי לבקש"

המלצר "אני מלצר, אני רואה את זה.."

ואז כשקמנו מהשולחן שכחתי את הפלאפון שלי אבל אל הספקתי להתרחק מהכיסא והמלצר הביא לי את את הפלאפון

אמרתי "אוי נכון, תודה" וחייכתי אליו

והוא נשאר עם החיוך והעיניים המזוגגות שהמסעדה הכתיבה לו.. זה היה מפחיד אז הסתובבתי מהר והלכתי..

ביום אחר רצינו אכול פיצה באיזה מקום קטן [כמעט דוכן] בטיילת ומסתבר שהם מתחילים להכין פיצה רק משעה מסויימת בצהריים אז הצקנו להם "מתי תהיה פיצה? מתי מתי מתי??" והאנשים שעבדו שם לא היו פלצניים והיה אפשר לראות אופי שונה אצל כל אחד מהם, היה הרבה יותר נעים לשבת שם ולחכות לפיצה.

עד כאן לביקרת המסעדות שלי...

חוץ מזה היינו בעיר המלכים ובים ולא באמת היה משהו מאוד מעניין...

כל פעם שפנו אלינו מוכרים או אנשים בטיילת הם ישר ניסו לדבר איתנו באנגלית ואז כשדיברנו איתם בעברית הם רגעו כזה חחח

בדרך חזרה ברכבת יצא לי לפגוש חברות מקורס בסיס D: זה היה ממש נחמד.

 

בסופש הקודם ישבתי עם הבננות-

חחח יפנית











עוד יפנית אחת חחח



לידיה לא יודעת ממי היא מוטרדת יותר חחח











ביומולדת של ליז













חחח סמים

































:P



ועכשיו אילת-

אמא שלי, משום מה, התעוררה בזריחה והחליטה לצלם..



אמא שלי והקושקוש שיורק מים..

היפנוזה







הלו הלו

זה חדר אלכסוני כזה...

Fly away on my zephyr

I feel it more than ever...

מבוך מראות

אעה אורות

מערה מפלסטיק

היה לי משעמם לרגע

*קולות מלאכים יורדים מהשמיים* אייס קוקוס *~*~*~*

בחדר במלון הייתה תמונה של הצפון היפה..אני צופה בנוף הזה בכל יום כשאני נוסעת ממש ליד הנקודה שבה זה צולם חחח

פשוט רצו להזכיר לי מאיפה באתי...















חחח אוי.

 

 

<הכנס כאן משפט יפה לסיום>

 

 

נכתב על ידי Tomato Freak , 12/11/2010 15:26   בקטגוריות שיעמום, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




52,013
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTomato Freak אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tomato Freak ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)