Tomato Town

קר לי ><

לפני כמה ימים היה באמת שיא הקור בעבודה ונשברתי במיוחד בגלל שהרגליים שלי נרטבו וקפאו עד כדי כאבים! פשוט לא הצלחתי להמשיך ולכן יצאתי מוקדם..

כמו בכל שבוע עברתי שלל הרפתקאות עם האוכלוסיה הכי "איכות-שפשוט-למות" בצפון...

יום אחד ניגש אליי איזה זקן אחד ושאל "איך לשלם לך? בשקלים או בדולרים?"

אמרתי "אני מעדיפה בשקלים.. אני צריכה להכניס אותם למכונה..."

אז הוא לקח עיתון ואני קלחתי ממנו את השלק והוא אמר "ידייך קרות מאוד! איך זה לבחורה צעירה ידיים כל כך קרות?"

"במזג האויר הזה הכל יכול לקרות" עניתי

והוא הלך..

לאחר כמה שניות הוא חזר עם טופס לוטו בידו ואמר "זכיתי עכשיו ב40 מיליון שקל! אני יכול לקנות אותך?"

צעקתי עליו "לקנות אותי?!?!? מה אני נראית לך נערת ליווי?!?!"

"אבל אני לא יודע מה לעשות עם הכסף!"

"תביא אותו לי! אמצא כבר מה לעשות איתו"

הוא ציחקק והלך.. מיד חשבתי לעצמי.. 'מעניין כמה מיליוני שקלים הוא צריך לבזבז על ויאגרה רק כדי לחשוב על זונה? פאקינג פדופיל..'

בהפסקות השירותים שאני עושה לעצמי אני יושבת בד"כ לדבר כמה דקות עם המנקה.

יום אחד בזמן שידברנו ניגש איזה איש אחד למנקה ואמר"אממ.. יש לי שאלה.. אני לא יודע אם תוכלי לעזור לי...לענות לי.. אממ... יש לך מישהי להכיר לי?"

המנקה אמרה "לא.." והוא הלך

שנייה אחרי זה התפוצצנו מצחוק! זה היה כל כך מוזר!! הוא לא מכיר אותה או משהו והוא חושב שהשירותים של התחנה המרכזית זה אתר הכרויות?!?!

הזוי ביותר...

היו עוד דברים אבל אני לא זוכרת כרגע... מחר שבוע חדש והרפתקאות חדשות >< כל כך לא מפתה!!

הנה כמה תמונות מהזמן האחרון-

זווום

לא הייתי נוגעת בזה אבל זה ממש מקסים! זה תפוח קטן ועליו בייבי חילזון ומשהו שנראה כמו בייבי תולעת ונמלים אוכלים את התפוח... [אילו זה היה מצוייר הייתם אוהבים את זה יותר, אני בטוחה.]

המדרחוב של זכרון יעקב מפוצץ בימי שבת!



פשוט התלהבתי מזה..

בקונצרט של מעיין:

היה ילד אחד כמה שורות לפנינו שליקק את המצלמה בפלאפון של אבא שלו XD זה היה ממש משעשע!

מנסה לא להתפוצץ מצחוק בזמן הפפראצי

מירי, רואי ובר שמנסה לברוח

מעיין המוכשרת



היא הייתה ממש טובה!!

איך היא מתרכזת!

חמודה!

מחבקת את המורה שלה

הוא גם שם את הפלאפון על העיינים שלו בצורה ממש מצחיקה אבל לא הספקתי לצלם..

שיחקתי עם החתולה שלי ואמא שלי עשתה לי פפראצי.. אבל זה לא היה צילום של שנייה או משהו כמו פפראצי אמיתי! היא פשוט אמרה "תעצרי! אני חייבת לצלם" ואז כיוונה את המצלמה שעתיים.. ניסתה להתרכז כדי שזה יצא בדיוק כמו שהיא רוצה.. והידיים שלי התעייפו בזמן הזה להחזיק את החתולה השמנה הזאת!! ><

הגיוס של לידיה:

לידיה שוברת את הגב

חמודה

לא הצלחנו להסכים על תמונה שלנו שאנחנו נראות בה טובה [כי זה היה ממש מוקדם בבוקר ><] אז פשוט לקחנו את המטושטשת

עם הסבתא..

הושיבו אותנו במשך יותר משעה בחדר אוכל בלי שום סיבה מיוחד!! אפילו לא בא החייל הזה שמקריא באופן נורא אדיש " מתגייסים ומשפחות יקרים.. הגיע היום..."

וזה הכל להיום אני מניחה..

נשאר לי פחות מחודש לאזרחות!♦

יש לי עוד 4 ומשהו חודשים עד הגיוס..

התוכנית שלי הייתה לעבוד ולעשות את כל הדברים שלא היה לי זמן לעשות בזמן הלימודים..

אז פסיכומטרי הספקתי..

קניתי מכונת תפירה [שאגב נדפקה אתמול ואני צריכה לתקן אותה =\]

ולא דאגתי לבגרויות או מבחנים וכאלה... הו כמה כיף זה לישון..

אבל לתכנן תוכניות קבועות ומסודרות זה אף פעם לא משתלם.. כי תמיד התוכניות משתנות..

אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי ואמרתי לעצמי "זהו! מעכשיו והלאה אני רק עובדת!"

זה לא בדיוק מה שקרה.. היה לי מאוד קשה למצוא עבודה.. ועד שמצאתי הייתי צריכה לוותר עליה.. אחרי שבועיים מצאתי עבודה נוספת שחשבת שהיא תהיה קבועה אבל פוטרתי..

עכשיו כבר מעל שבוע אני מחפשת עבודה אחרת והזמן רץ ואף אחד לא רוצה כבר לקחת בחורה שמתגייסת בעוד 4 וחצי חודשים!

כשזה היה חצי שנה אז הם שקלו אפילו.. אבל עכשיו פחות

אין נסיון פה, ואין שם..

כבר נגמרו המקומות בכללללל אזור חיפה שבהם אין את הקו"ח שלי או שלא דחו אותי!

כל המוטיבציה של החיפוש עבודה ירדה לי מאוד.. אבל אני ממש חייבת את העבודה הזאת!

שלשום סוף סוף היה לי ראיון עבודה.. תשובות יהיו רק בעוד שבוע.. אז הלכתי לעבודה אחרת אתמול.. בבאולינג. אבל זה משמרת קטנה פעם באיזה שבועיים במקרה הטוב ><

ממש לא מתקרב להכנסה שאני צריכה!

לפני כמה ימים קלטתי שאני מתחילה להיכנס לתחושת הריקנות הזאת.. התחושה שלא רציתי להכנס אליה..

אבל באמת אין משהו שימלא אותי..

אני מבלה המון עם החבר'ה וזה הכי כיף שיש! זה באמת משאיר אותי שמחה... אבל זה לא בדיוק התחושה שהייתה לי כשהייתי מלאה במשהו..

לחזור לסייף אני לא יכולה כי הנבחרת שלנו מתפרקת ואני לא בגיל המתאים לתחרויות נוער ובתחרויות מבוגרים יש זקנים שקורעים לי את הצורה.. למרות שלמאמן לא כזה אכפת.. זה פשוט יהיה מוזר ומשעמם כי אני לא חושבת שכל כך נשארו שם אנשים..

להשקיע את האנרגיה שלי בעבודה אני לא יכולה.. כי אין לי אחת..

מבאס.. ורציתי לשתף..

היום ישבתי בתחנה אחרי תדרוך בעבודה.. במשך 4 שעות הייתי צריכה להשגיח על מלא ילדים בני 8 בבאולינג... הו הדציבלים!!

ואיך כולם התלהבו כשהיה אולטרה סגול!

דווקא לא עבודה מאוד קשה.. סתם עושה כאב ראש..

אני גם לא במצב של להתלונן על העבודה שלי.. אין לי ממש עבודה..

אני בשיחה עם עצמי:

איך מסתדר לך לעבוד עם ילדים כשאת לא אוהבת ילדים? אני נאלצת לסבול

איך מסתדר לך לעבוד עם אנשים כשאת אנטיפטית? חיוך מזויף פותר הכל

איך יסתדר לך לעבוד ליד בשר כשאת צמחונית? אין לי ברירה...

ואז אני מגיעה למסקנה שאני אפילו לא מרחמת על עצמי כי אני יודעת שאין לי סיבה להתלונן בכלל.. אני גם לא במצב של להיות בררנית!

אני סתם נשמעת מפונקת... וכנראה שזה מה שאני.. לא באמת היו לי עבודות רציניות להמון זמן...

לפחד להכנס לשגרה משעממת אני לא יכולה כי אין לי ממש משגרה ומסגרת כרגע.. אז מהבחינה הזאת אני די מסודרת..

היה לי צורך לפרוק...

ולא יצא לי לצלם כל כך בזמן האחרון אבל בכל זאת הנה כמה תמונות:

רינה ואני רצינו תמיד לטעום פיצה עם תולעי גומי.. אז היא הכינה לי

זה המבט המזועזע והמאוד לא פוטוגני שלי למקרה שלא שמתם לב XD

זאת לידיה שניסתה לתמוך נפשית אך ללא הצלחה :P

לקחתי מזה ביס ורציתי להקיא את נשמתי!!!!! זה היה נוראייייייייי ><

רון הביא לרינה ולי כאפות כאלה כמו שהיו לנו בילדות D::::

יאי



ביחד עם רון הכפרעעעע

היה לי משעמם...

מעו

נקווה שהפוסט הבא לא יהיה כל כך דל