הבלוג די מוזנח לאחרונה.. ממש אין לי זמן לכלום.. אני או עסוקה עם הפסיכומטרי אם עם העבודה או יוצאת..
עכשיו הסתיימה לי העבודה ואני לוקחת את יתר החודש בשביל ללמוד.. כי באמת הגיע הזמן ><
בקרוב יש לי יומולדת והחלטתי סוף סוף אחרי המון שנים של התלבטות לבקש מההורים מכונת תפירה...סוף סוף אתפור משהו נורמאלי D: שאשכרה אפשר יהיה ללבוש!!
אממ.. רציתי לספר פה עוד כמה דברים.. כרגע אני ממש לא זוכרת...
אולי אזכר מתישהו...
בינתיים הנה תמונות מהימים האחרונים:
שוב ניסיתי לצלם אורות מנרחים אבל המדורה גברה באותו הרגע ולא יצא..
אבל יצא נפנף משולש!
כרגיל בסושיה
אין פרסומת יותר נהדרת מזו.. יאללה שלטי חוצות!
הייתי בזכרון
בהופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר
עם ביתי הדוגמנית סתיו D:
להקת חימום.. עכשיו אתם בטח מחפשים את הקהל.. ומוזר לכם עד כמה שהבמה גבוהה.. אבל היא לא.. כל הקהל היו צוציקים 13 ומטה O: [טוב נו.. לפחות הם חונכו על מופע הארנבות וזה באמת אחלה חינוך!]
D:
אורן עשה שטויות עם איזה מטפחת
פלאש- חושף את הזיעה
ויש סרטונים שצילמתי
http://www.youtube.com/watch?v=VZi7TaxCkrs הסאונד נוראייי >< אבל זה עדיין מקבץ של כמה שירים שהיו...
http://www.youtube.com/watch?v=QeHQhgYG6Lo&feature=related קאבר לאמברלה D:
אורן בסולו של 3 תוים XD
וזה השלב שבו ראו לאורן את התחת.. אבל לא הספקתי לצלם חחח
וכאן הוא מנסה להזכר מה הוא רצה להודיע.. והוא אמר "יש לנו הופעה ברידינג חיפה" ושאר הלהקה תיקנו אותו "רידינג זה בת"א!"
ואני [היחידיה בקהל] צעקתי "לאלא!!! תבואו לחיפה!!! חיפהה!!!!" ותאמינו לי ששמעו אותי מעולה חחח אבל כמובן התעלמו..
והצתלמתי עם שי להב D::::: [כמובן יצאתי נורא אבל נו זה שי! למי אכפת!!]
זה היתרון בהופעות כאלה שוות בזכרון.. יש מעט אנשים.. עומדים קרוב לזיעה ויש הזדמנות לקלבל חתימה או להצטלם..
גם בזכרון יש אנשים עם חולצות מגניבות..
אני וסתיו אחרי שאכלנו גלידה במדרחוב המפורסם שלהם!!
יש להם גן משחקים ממש נחמד.. זה נראה הרבה יותר יפה בלי הפלאש וגם באור היום.. אבל הבנתם את הרעיון..
סתיו מפגינה כישורים...
[כמובן דיברתי על אתלטיות.. אז מה שיש לה עמוד בין הרגליים ושהיא מסתובבת..]
אני מסטולה
התישבנו לעמלה על המתקנים וצפינו בנוף..
ושוב יצאתי מסטולה
ההופעה הייתה ממש מדהימה!! כמבן האנרגיה אצל הקהל שונה מההופעות בחיפה וההופעות בזכרון אבל להיות כל כך קרובים לזיעה של הלהקה זה כמעט כמו הופעה פרטית :)
נדהמתי כמה שזכרון זה מקום קטן.. אבל המדרחוב חמוד.. היו שם שוטרים על אופניים וכלבים משוטטים חופשי O:
וממש נהנתי עם סתיו (L)!! אהעהעה...
מאיזשהו יום שישי-
הנה רובי.. הידוע בתור החבוב מקו 200
לא רואים את זה כל כך טוב אבל יוצא עשן מהמסכה..
XD
לאוניד הסתפר! [ובשלב הזה המצלמה טיילה לה ברחבי המסיבה]
שקד ואבנר
עדן חושבת שלא ישימו לב עד כמה היא כוסית אם היא תסתיר את פניה..
אני מתלוננת לענבר על הפלאפון שלי..
היא כל כך יפה *________*
לאוניד מצא מניפה גדולה ושימח את כולנו איתה D:
נקודות השיא בחיי.. כל כך בידר אותי ללחוץ על הבהונות של ענבר והם חזרו למקום לגמרי לבד XDD אהעההאהעהאהעהעההההה!!! זה היה כל כך כייייףף!!!
חחחחחח
חחחחחח 2
איכשהו תמיד הפוסטים שלי נגמרים בארישה... היא כזאת דבה סמרטוטית!! >< היא פשוט שכבה ככה שעווות!!
אמא שלי בנאדם מעוות... החליטה שהיא נורא סקסית והלבישה עליה תחתונים...
אבל לשמנה לא אכפפפתתת!!!
כבר עבר הרבה זמן מאז היום הראשון ללימודים אבל בכל זאת אדבר על זה קצת..
חשבתי לעצמי שממש אתגעגע ליום הראשון של הלימודים.. אבל נכנסתי לבצפר שהוא לא שלי ביום הראשון ללימודים בשביל למכור לוקרים והגעגוע קטן... לראות אנשים עמוסים. מתעוררים ללמידה של שעות על גבי שעות...
בגרויות לחצים.. אולי אחרי שאנוח קצת אחזור לגעגועים...
עדיין קשה לי להפנים שכמעט כל השכבה שלי התגייסה.. היחס שלי עבר מ-"לאלאל זה לא קורה.. התמונות שלהם במדים בפייסבוק.. אלה רק תחפושות!"
ל- "הם יצאו לחופשה.. הם חוזרים עוד שבוע..."
לא אבין את זה עד שאני אתגייס...
בעבודתי כמוכרת לוקרים נתקלתי בכמה צוציקים מכיתה ח' שהיו משמ מעצבנים.. וכשאני עצבנית קשה לי שלא לקלל.. אז הלכה הדמות הסמכותית, הדוגמא וכד' שאני אמרוה לשמש לקאקות האלה.. זובי.. במילא כל המורות חושבות שאני תלמידה שם ואחת אפילו רצתה לבקש ממני להעביר פתק לשיעור ואחרת חשבה שאני בחטיבה O:
אז הקאקות האלה הציקו לי במשך כמה ימים ויום אחד, אחד מהם שאל אותי "מה תעשי? תרביצי לי?" ואמרתי להם "לא, אבל אני אגלה באיזה כיתה אתם ואשאיר אתכם שם!" והם נרגעו טיפה..
היו גם תלמידים נחמדים.. כמה כמה בנות שהו באות אליי בהפסקה "שיהיה לך יום עבודה נעים!/ מה שלומך?/ לא משעמם לך לשבת כאן?" וים אחד פגשתי אותן בקו 200 בדרך הביתה והן כזה "היי זאת זאתי מהלוקרים! מה נשמע?"
וקלטו שאני צעירה שיוצאת לבלות בדיוק כמוהן וכאלה חחח ושאלו לגילי והאם הן יראו אותי עוד וכאלה.. ובמהלך הנסיעה התחרפנתי עם חבריי.. שוב נשברה התדמית של הבחורה המבוגרת והרצינית XD טוב נו..
בבצפר שעבדתי בו היו גם בודדים שהכרתי ואמרתי שלום.. ונדמה לי שמכרתי לוקר לבת של המורה שלי ללשון 0.0 זה קצת הלחיץ אותי...
וגם מכרתי לוקר לבת של המורה שלי למת' בכיתה ט'!! היא באה עם הבת שלה וזכרה אותי והכל!! זה היה כל כך מוזר..
האנשים שהבינו שסיימתי כבר בצפר ואני אמורה להיות מבוגרת באמת התייחסו אליי ככה וזה היה דווקא די מעניין.. למשל השרת דיבר איתי על מוסד הנישואין שהולך ומאבד מערכו בימינו ועוד דברים כאלה שנקודת המבט שלי על העניין היא רק כילדה בתוך המשפחה ולא כמישהי שמנסה להקים משפחה..
וזה גרם לי לחשוב.. שיש מסר שמאוד כדאי להעביר לילדים עם הורים גרושים/ משפחות מפורקות שרק חולמים על משפחה מאוחדת כמו התמונה שמצויירת לנו תמיד בראש כשחושים על המושג משפחה בחיוביות.
אז המסר הוא שזה הכל תלוי באיך שמרגישים אחרי שהמשפחה מפורקת.. זה לא תמיד דבר רע.. אני אישית בנאדם הרבה יותר מאושר ואופטימי והשקפת העולם שלי הרבה טובה ואני באמת מרגישה הרבההההה יותר טוב במצבי כשהמשפחה שלי מפורקת... אילו היא הייתה מאוחדת, היה לי רע.. כי זה תלוי גם באנשים שמרכיבים את כל המערכת הזאת...לדעתי הם לא צריכים להיות ביחד באותו החדר.. מה שבטוח לא באותה מערכת משפחתית עם תלות אחד בשני.
ואם יש ילדים שרק סובלים מפירוק המשפחה וזה רק מחמיר לכולם את המצב.. אז יש מקום לתקן את זה.. אם לא בעוד חמש דקות אז אולי בעוד חמש שנים.. או לפחות לפצות על זה במשפחה שהם יקימו...
איך שהחפירת שלי שינו כיוון כל כך... ><
טוב אני צריכה ללכת לעשות ש.ב בפסיכומטרי...