מוות על פארש בשניה אחת מהירה.

הגיע הזמן לעדכן.

חופש

הוא התחיל לפני איזה שבועיים, והוא מרגיש לי כמו נצח.

אין מה לעשות, פשוט אין.

כל יום יוצאים, ישנים, רואים טלויזיה, ישנים.

ואולי דבר או שניים בינהם.

אבל אני לא אתלונן, זה עדיף מלהתחיל את התיכון המעיק הזה.

קורס מדצ"ים תכף בא..

ואני לא יודעת מה לעשות..

כל כך הרבה מהקבוצה לא רוצים לצאת וזה כל כך חבל לי!

ובתכלס, שיצאנו 6 לטיול פסח הרגשנו כל כך קצת! אז מה ההבדל אם אנחנו 6 או 8?

ואני מכריזה בזאת על קן קרית אונו שלא ישרוד עם 5 מדריכים שנה הבאה..

המנוחה הזאת הורגת אותי, אני שונאת לנוח, נהייתה לי כבר בחילה מרוב שאני נחה.

אבל יהיה בסדר,לא?

חמישי-ראשון אילת.. איזה אושר(: