בכל מקרה, עבר עידן קרח אחד בערך מהעדכון האחרון שלי, שקראתי בדיוק לפני כתיבת מילים אלו אז רק עדכון קצר: קיבלתי 78 במתכונת ההיא בתנ"ך אז מכאן נובע שאלוהים לא כ-ז-ה היה לצידי ולחש לי את התשובות (וכל כך חבל שלא) אבל.. בסוף הוגשתי על 80 שזה דיי סביר כזה. 

בכל מקרה, אני עולה לי"ב

 שנה אחרונה! אני כל כך מתרגשת וכל כך שמה זין על השנה הזאת בו זמנית!

הרגשת ההתרגשות היא פרמטר מאוד הכרחי כי זאת שנה אחרונה מתוך 12 שנות הלימוד האומללות והארוכות-טיחו האלה שכל ילד מסכן נאלץ לסבול וסוף סוף רואים את האור בקצה המנהרה ויודעים כבר שוואלה- מתקרבים לסיום המיוחל ומצד שני- היי, על מי אנחנו עובדים.

כל הבית ספר הוא שכונה אחת גדולה כי בינינו, תמיד אפשר לעגל פינות ולהתחבב על מורה אחד או שניים כדי לקבל עוד בונוס של כמה נקודות למגן, והבגרות בכלל בדיחה כשנופלים על בוחנים שנותנים להעתיק בזמן הבחינה (לצערי, לא יצא לי ליפול על בוחנים מבורכים אלה אלא רק לשמוע סיפורים מעוררי קנאה). כל זה פשוט מזמין הרגשה של שאננות ואדישות כלפי כל זה כי לא באמת משקיעים...הרי ככה הדברים התנהלו במשך כל הזמן הזה (טוב, בכיתה א' לא היו ציונים אז הכל היה טוב ויפה ומושלם נצנצים).

 אז...כן, מכל החפירונת הזאת לא כל כך אכפת לי מהשנה הזאת. אני אשקיע איפה שצריך (מת' ואנגלית כי אני רוסיה ותכלס לרוסים רק המקצועות האלה חשובים) ובמקצועות שוליים אחרים- אזרחות היסטוריה לדוגמה אני אסתפק ב-80 יפה וכזה, כשרק יסתכל עליי במבט מתנשא של: זה-הכי-גבוה-שאת-יכולה.

חוץ מלימודים-לימודים...

סוף סוף מצאתי עבודה נורמלית לחופש אבל לצערי המאוד-רב עבדתי בה רק חודש...כי ברוב טמטומי או בגלל שיש בי מין תאוות מזוכיסטיות כאלה- החלטתי להירשם לקורס פסיכומטרי ולקבור לעצמי את החיים באופן סופי. NO MORE חיי חברה עד ה-21 לספטמבר, NO MORE שעות שינה מספקות ובטח  יש עוד סיבות שלא עולות לי ב-2 בלילה אבל...כן, מדובר במזוכיסטיות מובהקת.

אה, התחלתי לברבר על עבודה ולא שמתי לב איך קפצתי מנושא לנושא- על כל פנים: עבדתי בבורסה לתכשיטים וזאת עבודה פשוט חלומית! 

נתחיל מזה שעובדים מ-9 בבוקר עד 4 אבל...באמת עובדים מתוך כל השעות האלה רק שעתיים-שלוש. בשאר הזמן ביליתי בשתיית קפה ובפייסבוק. פשוט לא עשיתי כלום (טוב, לא מדויק. העמדתי פנים שאני עושה משהו...בזה אני מוכשרת. יש לי עתיד בתור פוליטיקאית) וקיבלתי שכר נאה מאוד+ בונוס עוד יותר חתיך. 

היה ממש מגניב!

אז לסיכום הפוסט המקיף הזה, ככה נראה החופש שלי. חופש שהוא רחוק מלהיות חופש. תמיד עשיתי משהו ועכשיו כשאני חושבת על זה- לא קמתי אפילו לו פעם אחת ב-3 בצהרים כל החופש הזה...ברוב הפעמים קמתי ב-7 והמקס' היה 11. פשוט עצוב. 

טוב, אז בזה הפוסט הזה נגמר.. ממש חופר שכנראה לא יעניין אף אחד, בטח אפילו לא אותי כשאני אכנס לקרוא את זה עוד כמה חודשים.

אז...נצרף תמונה כדי להוסיף קצת "בשר" לפוסט האנמי הזה:

אוי ויי זמיר, תתעלמו.