מעולם לא פגשתי את ההורים של חבריי הקודמים, מכיון שמעולם לא הגעתי לשלב הזה. תמיד נפרדנו לפני.. כך שאני לא באמת יודעת איך אני עם הורים והאם הם מחבבים אותי וחושבים שאני טובה בשביל הבן שלהם.
כלל הנראה בשל העובדה שאנחנו כמעט ארבעה חודשים יחד, קיבלתי סמס מלחיץ במיוחד מבן זוגי אתמול, בזו הלשון:
"לא רוצה להלחיץ אבל יכול להיות שהיום תלאצי להכיר את ההורים".
סעעעמק. נלחצתי.
ההורים שלו הם אנשים מאוד חשובים, אביו רופא בכיר ואמו אשת חינוך שכותבת ספרי לימוד. מהרגע שהתחלתי לצאת איתו פחדתי מהרגע הזה וחששתי שמא הוריו יחשבו שאני לא מספיק טובה לבנם. או לכל בן אחר שאיי פעם יצאתי איתו.
אז אתמול לבשתי את מיטב מלחצותיי הצנועים. לבשתי חולצה מכופתרת אפורה וצנועה עם הדפס... שגרמה לאבי לשאול האם אני מתכוונת ללכת גם עם שביס. אני אומנם ידועה במלתחתי המאוד לא צנועה (פעם חבריי מאורנג' אמרו שאני לא צריכה ללכת עם מחשוף, מספיק שאלך עם חזייה..) אבל הרגשתי צורך להצניע את עצמי ואת קעקועיי הפוחזים. רק רציתי לעשות רושם טוב של ילדה טובה...
וזה לגמרי הצליח!
הוריו היו מאוד נחמדים, ובכלל לא הרגשתי מבוכה או אי נעימות כשאמו התחילה לחקור אותי על הוריי וגילתה שהיא ואמי גדלו יחד באותה השכונה והן מכירות מילדות. (אמא שלי עשתה חקירה מוקדמת, ואמרה לי את כל הדברים הללו כשרק התחלתי לצאת עם הבחור. היא מאוד מלחיצה אמא שלי...)
זרמתי איתה והשתדלתי להראות מופתעת כשהיא היתה מופתעת מהקשרים המשפחתיים שגילתה.
למזלנו אנחנו לא בני דודים. אולי רחוקים...
בינתיים בן זוגי קיבל הזמנה לחג ואישר הגעה כך שגם את פסח אבלה איתו, כי הוריו נוסעים לחו"ל.
ואז הוא יצטרך לעבור את אותו תחקיר ביטחוני של אמי. מוהאהא!!!
זהו. פגשתי את ההורים וזה עבר בשלום :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית