משועממת כרונית...

קרו הרבה דברים משמעותיים בשבועיים האלה, אבל הייתי עייפה בכדי להעלות אותם על הכתב. החג הזה והתקופת טרום יום הולדת מעייפים אותי ומכניסים אותי למצב רוח הפכפך..

אז אחרי שפגשתי את ההורים שלו, שבוע אחר כך הוזמנתי לארוחת ערב רשמית כדי לפגוש את שאר המשפחה: אחים, אחיות, ילדים, בני דודים. פגשתי את רוב המשפחה המורחבת שלו בערב מהנה למדי ששתיתי בו לא מעט אלכוהול כדי להשכיח את הלחץ הנוראי שהייתי בו. 
זאת היתה יותר ארוחה בהפתעה שדי נכפתה עליי באחד הימים בהם היינו אמורים להיפגש, וכפולניה לפולניה לא יכולתי לסרב לאמו.

אז אחרי שלבשתי את מיטב מחלצותיי באתי אליו בערב והכרתי את כולם.

וכדי להחזיר לו על אפו וחמתו, אתמול הוא הכיר גם את הוריי. אמא שלי הזמינה אותו לארוחת חג והוא הכיר את הוריי, את הדודים שלי ואחותי.

אז את השלב הזה עברנו.
חברים - V
משפחה - V

עברנו את קללת הארבע חודשים שלי ולא נפרדנו- V

סה"כ אין לי תלונות :)

סיימתי את המבחנים ומועדי ב' ואף שלחתי בקשה למילוי טפסים להמשך הלימודים ללימודי תעודה.

הגעתי לשלב הזה בחיים שתכף מסתיים התואר ואין משהו אחרי זה וזה מאוד מתסכל.

תמיד ידעתי מה יהיה השלב הבא: צבא, פסיכומטרי, עבודה זמנית, תואר ראשון. ועכשיו מה?

אז אני אסיים תואר ראשון בעוד ארבעה חודשים ואז מה. יש ריק מאוד גדול אח"כ אז החלטתי למלא אותו בעוד לימודים עד שאחליט מה הלאה :)

בינתיים אלך לראות מחשבות פליליות... שמתי לב אחרי שעברתי כמעט מחצית מהעונה הראשונה שלא אצטרך ללמוד למבחן שלי בקורס בפרופילאות ועברות סדרתיות אם רק אתמיד בסידרה XD

חג שמח וטעים.