וראיתי אותו היום בטלויזיה. בערוץ MGM היה סרט על עכבישי טרנטולה קטלניות שהשטלתו על עיירה. אהההה - האיימה !!!! קראו לו, אם זכרוני אינו מטעה אותי... "מלכות העכבישים". <לא בטוחה...> זה היה מ-פ-ח-יד.
ואם גם ג'וקים היו משתלטים על העיירה הייתי מתאבדת !
בכלל, נמאס לי לפחד מג'וקים. אני מרגישה שהם שולטים בחיי !!
טוב, בכל אופן... אחרי שהשלמתי היום עם ליאת וחזרנו לדבר איזה שעה בטלפון... היא מספרת לי שמי שעשה את ה"עיתון מחתרת" <עלק> בכיתה... <אנחנו בכיתה ו' ?> זו הייתה היא.
אוקיי, הכל היה טוב ויפה אילולא כל הכיתה המעפנה שלנו חשבה שאני עשיתי את זה.
כל השנה... הם זיינו לי ת'שכל כי הם חשבו שאני עשיתי את זה.
אפילו המורה לאזרחות שאלה אותי את זה...כי היה כתוב שם משהו על השיעורים שלה... <משעממים. אני אמרתי משעממים על השיעורים שלה ? לא... חלילה. >
טוב, זה שוב יהיה פוסט סתמי ולא מעניין, של חיים סתמיים ולא מעניינים של ילדה סתמית ולא מעניינת.
היום קיבלתי את המתנה הראשונה ליום הולדת. בושם. הבושם שאני הכי אוהבת... ביקשתי אותו מאימא.
הידד לי.
היום עידו סיפר לי על החלומות שלו...
והקריא לי כמה שירים שכתב...
האמת, שחושבים על זה.... לא הייתי רוצה שהבחור שאני אוהבת יכתוב לי שירים.
זה כבר השיא...
ואם כל הכבוד שיש לי אליו, ויש כבוד !
זה קצת עלוב.
לא שאני רוצה להעביר ביקורת על השירים שלו... הם היו חביבים ביותר. בנאלים, מלאי קלישאות, אבל חביבים... <גל אם אתה מספר את זה למישהו, אתה מת !!! love you.... }{ >
אבל עדיין....
שמישהו יכתוב לי שירים ?
אנחנו בימיי הביניים ?
אני שומעת סרנדות על מרפסות ??
<טוב, חבר'ה... בשל אי ההבנה...
השירים לא נכתבו לי!! הם נכתבו לחברה שלי...
כתבתי מצב היפוטתי, אם מישהו היה מעלה על דעתו לכתוב לי שירים....>
טוב.... אני משועממת...
אני זקוקה למעט בידור שטחי מהקופסה האפורה שמעליה מעלים אבק פיל ירוק מתאילנד, שעון דקורטיבי, פעמון קריסטל ומפית תחרה....
<כן, את כל אלה יש על הטלויזיה שלנו !! אין מה לעשות... בבית פולני תמיד יש "קישוטים" על הטלויזיה !!!>
ביי ביי.
יעל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
