טוב.
אז יותר מדי מסתובב לי בראש.
ולא יוצא.
לא הצלחתי להזיל דמעה עד הרגע שהאצבעות שלי נגעו במקלדת.
יותר טוב מפסיכולוג בחיי..
אני עושה טעויותתת טעויות.
כואב לי הלב.
הצלחתי להכניס תעצמי למצב בלתי פאקינג אפשרי.
קיבעון שכזה.
מזעזע.
אז יותר מדי תקוע וסותם לי את כל התאים במוח ולא משתחרר..
הסתכלתי על השעון קודם.. 11:25.. ואמרתי לעצמי.. טוב יש לך 35 דקות לרחם על עצמך ואז את מתאוששת תופסת את עצמך בידיים ופאקינג מחליטה מה את רוצה ואיך ולמה.
אז עוד 2 דקות 12. יש לי 2 דקות.. וכל מה שאני חושבת עליו זה למה אני לא מצליחה לבכות לשחרר להוציא קצת..
להתאבל קצת. לא שמישהו מת חס וחלילה.. אבל אני צריכה לשחרר קצת קיטור ולא מצליחה לעזאזל.התחפושת הקשוחה הזאת נצמדה אליי חזק מדי.
I should be fucking happy for what I have. But I just fucking cant.
שירי אהבה גורמים לי לחשוב עליו. כמובן.
שיחקת אותה קשוחה הא? עכשיו תתמודדי עם התוצאות. זבל.
זונה קטנה ונרקומנית שעושה ים בעיות. הוא חשב שלא שמעתי. עשיתי תעצמי כאילו לא שמעתי. זה היה מביך מדיי.. בעיקר כי ככה בול הרגשתי באותו רגע.. קצת קשה לי להודות בזה.. אבל הוא שיחק משחק ידוע שקוף ואני עצמתי עיניים ונכנסתי פנימה.
הייתי כלכך טובה בדברים האלה. הייתי שומרת על עצמי מלהיפגע.why the hell did I let my guards down? and with this madafacka??
מחפשת מלנכוליה ביוטיוב רק כדי להתבכיין לעצמי על עצמי.
למה אני צריכה את זה?
הייתי צריכה לשמור על עצמי. במקום זה הלכתי ופעלתי מדחפים מתשוקה של רגע נפתח הר געש.
כל הרגש הזה מרגיש לי כמו פרבולה.. עמודת פעמון.. שכאילו אני חייבת להגיע לפיק בשביל שזה יתחיל לרדת. להרגיש: "אוקיי, זו ההרגשה הכי חרא שיש, מפה שילך וישתפר בבקשה.
All I can see when I close my eyes is his face. those big round eyes. deep like the ocean.
I feel like locking my self inside my room and never fucking get out.
I dont think I can fucking stand the mess I created with my own bare hands.
All my fucking life is addictions and rehabs usually includes another type of addiction or obsession to somethink or someone
Im fucked
I dont fucking know how to enjoy the good stuff.. just the shit and pain I like.
Im going to stay the hell far from there. trying to lift myself back to this place of self love.
עד כאן נכתב אתמול בלילה..
אז היום יום חדש.
נכון, מודה, קמתי באותה הרגשת באסה..
אבל - אני צריכה להיות חזקה.
אם אני לא אעשה טוב לעצמי אף אחד אחר בטוח לא יעשה את זה במקומי.
אז לעזאזל, תלכי למקומות שעושים לך טוב, תדברי עם אנשים שעושים לך טוב, ובטוח שלא ההפך.
ויש גם תקופות כאלה..
אני מניחה שלדפוק תשכל כרגע זה לא ככ נורא..
רק שלעזאזל I should keep my fuckin clothes on
בבלוג זה
בכל הבלוגים
