אז בניגוד למה שאתם חושבים, הפוסט הזה לא הולך להיות פוסט מרושע על המשפחה שלי אלא משהו אחר לגמרי.
ישבתי עם ידידה מהעבודה בסניף שלנו פה בכפר סבא, אחרי שעבדנו 12 שעות בסניף מקדונלדס של נתב"ג [כי בדרך כלל אחרי משמרות במקומות אחרים, העובדים באים לסניף שלנו כמסורת מוזרה].
בשלב מסויים ראיתי קבוצה של איזה 10 ילדים, בכיתה ט' ככה, יושבים מחוץ לסניף וחשבתי לעצמי 'הנה חבורה של צוציקים באו לקנות גלידות, בטח המנהלת תעיף אותם', ובשנייה שבאתי להגיד את זה קלטתי ששניים מהם בדיוק יצאו מהשירותים, מרוצים עד השמים,
וכולם בורחים משם מהר תוך כדי הסתכלות עלינו וחיוכים בלתי פוסקים של 'עשינו משהו רע'.
רגע אחר כך עובד שבדיוק חזר מהפסקה בא ואמר למנהלת שיש עכבר בכיור.
אוקיי... חשבתי שאולי זה סתם עכבר או חולדה שתפסו ברחוב, אבל בחיי שברגע שנכנסתי לשירותים והסתכלתי לכיור נשבר לי הלב, בחיי.
היה שם עכבר קטנטן, לבן, בן כמה שבועות מקסימום, רטוב לחלוטין [מה שגרם לי לחשוב שהבני זונות האלו גם הדליקו את הברז, ומזל שהברזים שם נכבים אוטומטית אחרי 5 שניות], רועד לגמרי ומת מפחד.
העכבר הזה היה בגודל של בערך רבע מכף היד שלי.
לקחנו כוס קרטון ענקית והכנסנו אותו פנימה, וגלוריה שעובדת איתי [אף על פי שלא גילתה שום רגישות למראה הנוראי הזה] הייתה נחמדה ולקחה אותי לחנות חיות בקניון ערים, ליד הסניף. כשהגענו המוכרת הייתה בשוק ואמרה שבאמת הייתה קבוצה מאוד גדולה של ילדים שרצו לקנות עכבר והיא נתנה להם כי הם דיברו על נחשים וכאלה.
היא גם אמרה שיש לו ריח של סבון [לגבי זה אני לא בטוח - הסבון היה רחוק מידי וסביר להניח שזה פשוט כי היה נקי בכיור].
כול כך כאב לי הלב להסתכל עליו בתוך הכוס, אני אשכרה הרגשתי את הדפיקות לב שלו דרך הקרטון וזה היה הדבר הכי מדכא בעולם.המוכרת שמה אותו במקום נפרד כי היא לא רצתה שאם הוא באמת עם סבון, שהוא ייגרום נזק כולשהוא לאחרים, ומאוד הוקל לי כשהיא לקחה אותו חזרה.
לגבי הבני זונות האלו, אני טיפוס יחסית רגוע בדרך כלל, אבל בחיי שאם אני אראה אחד מהם - אני אשבור לו את כול השיניים.
איך אנשים יכולים להיות אכזריים ברמה של להתעלל עד כדי כך ביצור כול כך קטן וחסר אונים ? זה בסך הכול פאקינג עכבר תינוק, ומבחינתם כול מה שזה היה זה איזה מעשה מטומטם נוסח 'אוי תראו יש למקדונלדס עכברים בשירותים'.
באמת שאני בחיים לא אשכח את הסיפור הזה. אני שונא לראות שיצורים חסרי אונים סובלים, אני עוד יותר שונא להיות מחוסר יכולת לעשות משהו נגד אלו שגורמים להם לסבול.