הבוקר האיש השקוף בשם דב עבר דרך השולחן שלי והודיע בקול רועם - "תדעי לך גברת - אני רק אוסף את הניירות של הגריסה ורק את מה שאומרים לי!" הרמתי עיניים עגולות בשאלה - "לא טענתי אחרת , למה אתה כועס עלי? " "שמעתי" - הוא אומר - "שהתלוננת עלי." לא!" - אמרתי - "לא, בשום פנים ואופן לא התלוננתי. רק שאלתי לשמך. "
"אם רצית לדעת את שמי "-אמר האיש השקוף דב - "זה סימן שרצית להיתלונן. אף אחד אף פעם לא שואל את שמי."
שחזרתי את הארוע מאתמול - אחרי שהוא אסף את ניירות הגריסה , שאלתי את חנה , התרנגולת של המשרד שיודעת הכל , לשמו. היא אמרה שהיא לא יודעת אבל היא תברר מול האחראית. כעבור שעתיים האחראית רינה (אישה מפחידה בעלת קול צורמני רווי סיגריות) עברה איתו לידי לבירור העניין ואני שאלתי אם הוא לקח גם את הארגזים. זה הכל. לא העליתי בדעתי שזה היה בירור של מעביד מול עובד.
מתוך כך הבנתי שכל הנוצר אצלך מתוך כוונה טובה, יכול להפוך בשניות למערכת אפלה של כעס ועלבון. כל כך הצטערתי ששאלתי את החנה התרנגולת כי היא הצליחה להפוך אינפורמציה מקרית לסיפור פוגעני. הרגשתי רע!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
