סתם צ’’ופי שכמותי...

וואי לא כתבתי כל כך הרבה זמן שזה נראה כמו נצח שנמשך לעד..

אז התגייסתי.. סיימתי תיכון והתגייסתי.. אני משרתת במג"ב... לוחמת..

מי היה מאמין עליי..? אני מסיימת עוד שבועיים טירונית של 4 חודשים שהיו האתגר הכי גדול שהיה לי בחיים שלי.. כל כך הרבה השפלה וקושי שאני הצלחתי לעבור וגם זה בקושי.. היה לי חשש לפציעה קשה בברכיים באמצע הטירונות הזאת רצו להעיף אותי על טיל אבל אני התעקשתי להישאר העפתי את כל הבסיס על הרגליים רק להישאר.. אני בקושי בבית ,מבלה עם 80 בנות במשך 24 שעות כל יום במשך שבועיים או שלושה עד שאני רואה שוב את הבית.. בהתחלה אכלנו אחת את השנייה ועכשיו ממש כמו אחיות.. אני חוזרת הביתה ומתגעגעת אליהן.. מחכה להגיע שוב יום ראשון לבסיס לסגור איתן עוד שבת של צחוקים לעשות עוד איזה שמירה באמצע הלילה בעמדה 107 ולעשות אותה ברעל.. רעל עכברים.. המפקדת שלי עזבה המפקדת האישית שלי .. אני לא יודעת.. כל כך מתגעגעת אלייה.. אחת המפקדות!

וואי זה נראה לי תקופה כל כך ארוכה הטירונות הזאת כמה השתנתי כמה למדתי כמה התבגרתי ... אני מסתכלת על כל כך הרבה דברים בצורה שונה..

טוב אני יכולה להמשיך לכתוב כך לעד על הפלוגה שלי...

אז זה מוקדש לכן בנות חנית...

לוחמות מג"ב פלוגת חנית אוג' 08 כבוד....

מחלקה 2 אוהבת אותכן...