ונותרו שניהם מביטים לצדדים,מציצים בשעון בעצבנות
ממתינים למעלית שתגיע......
את מכאן? פתח בהיסוס......היא הביטה בו וענתה בחיוך מבוייש
כן, ואתה?...כן , הנהן .....מאיפה, זאת אומרת לאיזה משרד את שייכת?
אני עובדת בחברת היבוא שיין ובניו, מכיר?....אני חושב שכן הנהן,קומה ד`
לא.?...אכן , ואתה...?..שאלה וענתה מייד, היי-טק בטח..חייכה.....
הוא הביט בה מרותק, החיוך שינה את פניה לחלוטין,כן נכון, מה מצחיק?
סתם , נראה כזה.....ענתה במבוכה......ופניה הרצינו....כן אה..ענה...
איך אנחנו נראים?....זאת אומרת איך אפשר לזהות עובד הי-טק...?....
לא יודעת ממש לשים את האצבע ,ענתה, אבל אפשר לקלוט......
מרוצה כאן? שאל, כן דיי בסדר השיבה....ואתה?.....כבר עמד להשיב לה
כשנפתחו דלתות המעלית.........
גבר כסוף שיער יצא ממנה כשהוא משוחח בסלולרי שלו בטון נרגש...
, הוא הביט בה, והחווה כלפי הדלת באבירות..ליידיס פרסט,אמר,היא חייכה
ונכנסה והוא אחריה,
אז איפה היינו. שאל ....אממ,שאלתי אם טוב לך כאן?....כן כן, לא רע....אמנם טוחנים
שעות, אבל זה כולם,......
יופי.....מלמלה,המעלית נעצרה , כאן אני יורדת אמרה, שמחתי לשוחח הוסיפה
גם אני ענה ומיהר להציג את עצמו, אמיר נעים מאוד,...היא לחצה את היד המושטת
וענתה ליהי , וגם לי היה נעים, להתראות הוסיפה, ומיהרה להיבלע בחשכת
הקומה ...במקומה נכנס איש ניקיון, שדחף לפניו עגלה עם חומרי ניקוי
אמיר הביט בו בשעמום, תוהה מתי ואם בכלל יצא לו לפגוש אותה שוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
