אני בהלם מוחלט ...

בשנת 1994 יצא לאקרנים הסרט  ארבע חתונות ולוויה אחת"  קומדיה בריטית, רומנטית.

הסרט העלה חיוכים רבים על פני כל מי שצפה בו, ובזכות סצנת הלוויה אחת קטנה, העלה גם לא מעט דמעות.

לאחר מותה של אחת הדמויות בסרט, נושא אחד השחקנים הספד שהוא בעצם שירו של המשורר האנגלי וויסטן  יו אודן – "בלוז ההלוויה".

אין כמעט אדם שצפה בסרט ולא חשב שמדובר באחד ההספדים המרגשים והנוגעים ללב שנכתבו אי פעם.

מאז עלייתו של הסרט, הפך ההספד להספד פופולארי לא פחות מהסרט.

לפניכם התרגום העברי לשיר, שתורגם על ידי יהונתן גפן ומיד אחריו, הנוסח המקורי באנגלית.

"עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפון,

שתקו כלבים נובחים שלופי לשון,

השקיטו פסנתר ותופים, תנו לדממה כבוד,

הביאו את ארון הקבורה והרשו-נא לאבל לבוא. 

קראו למטוסים לעוף מעל לראשינו,

ולצייר בשמיים שתי מילים: הוא איננו.

קשרו סרט אבל על צוארי היונים בכיכרות,

ולשוטרי התנועה, לבשו כפפות שחורות. 

הוא היה הצפון שלי, מזרח ומערב,

יום החול שלי, ימי החג, אביב וסתיו,

הוא היה השיר, הירח, וכל כוכב אשר ראיתי 

חשבתי שנאהב לנצח, וטעיתי. 

מי צריך עכשיו כוכבים. כבו אותם.

כסו את השמש, ואת הירח גם.

רוקנו את האוקינוס, עקרו את היערות,

כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות".   

תרגום: יונתן גפן 

Funeral Blues /Wystan Hugh Auden

Stop all the clocks, cut off the telephone,

Prevent the dog from barking with a juicy bone.

Silence the pianos and with muffled drum

Bring out the coffin, let the mourners come.

Let aeroplanes circle moaning overhead

Scribbling on the sky the message He is Dead,

Put crépe bows round the white necks of the public doves,

Let the traffic policemen wear black cotton gloves.

He was my North, my South, my East and West,

My working week and my Sunday rest,

My noon, my midnight, my talk, my song,

I thought that love would last forever: `I was wrong`

The stars are not wanted now, put out every one;

Pack up the moon and dismantle the sun;

Pour away the ocean and sweep up the wood.

For nothing now can ever come to any good

נותר לי לבכות אחר לכתו בטרם עת של חברנו, תרתי משמע, איש צנוע שקט ונעים הליכות שנתן מעצמו

לטובת הכלל, ואיננו עוד.

יהי זכרו ברוך.

עו"ד נחמיה גורל