אולי אתם יודעים ואולי לא, לפני חודשיים או שלושה אבא שלי ואני שתלנו לפת בעציץ גדול כזה. שתלנו את זה בעיגול, בשולי העציץ. תוך זמן מה יצאו עלימים, ועכשיו כבר ממש רואים צמחים קטנים וחמודים כאלו. בצד אחד צמחו ממש הרבה, והצד השני כמעט ריק. יש קטע שהוא באמת ריק. :X

בגלל זה היום לפני משהו כמו שעתיים (הייתי ערה! ) ניסינו לדלל קצת את הצד הזה ולהעביר כמה צמחים לצד השני של העציץ. העברנו צמחים מעטים וויתרנו, כי הם פשוט קטנים מדי. זאת אומרת, השורשים קטנים מדי. כשהם יגדלו עוד קצת נעביר אותם.

כרגע השורש שאמור להיות בעתיד הלפת עצמה הוא חוט כזה, בכמה הוא דק ובאחרים קצת פחות, וממנו יוצאים שורשים קטנטנים ודקים, פשוט שורשים רגילים.

השורש-הלפת-לעתיד הכי גדול הוא טיפה יותר עבה מהאחרים ובחלק העליון שלו, שצמוד לגבעולים והעלים, יש בליטה כזאת. זה בצמח שנמצא בקצה הגוש, הוא פשוט הכי פחות צפוף מכולם שם ולכן הוא גדל הכי הרבה עד עכשיו.

האדמה מלאה בזרעי לפת שלא נבטו. אולי אחרי שנדלל אותם הם יצליחו לנבוט.

אחרי שכולם יגדלו לגודלם המלא, נוכל לאכול אותם ולהשתמש בעלים שלהם לסלטים וכאלו. או להמשיך לגדל אותם לנצח, תלוי מה יתחשק לי באותו זמן. =]

אני רוצה לגדל חמוס! זאת אומרת, חמוסה. כרגע שיטת השכנוע שלי לגזרת ההורים היא לתת להם ברירה - או חמוס, או פינגווין, ובפינגווין אני אפילו לא יודעת לטפל.

למען האמת כבר אמרתי להם את זה, והם לא התייחסו אליי ברצינות. למה אנשים לא לוקחים אותי ברצינות? *סניף סניף*

אני רוצה חמוס(ה), וברגע שאהיה מוכנה לאחריות כזאת י(ת)היה לי חמוס(ה)! B-|

שמעתי היום את הדיסק של קופיקלאני שהורדתי. זה ממש נחמד. זה די משעשע למען האמת, שירת גראולינג בלוויית מוזיקת פולק פינית. XD זה ממש לא מתאים, אבל זה נחמד.

זה לא נשמע לי ממש כמו פאוור. או שאני סתם לא יודעת. יותר הגיוני שאני סתם לא יודעת. המממ.

אני חושבת שאני אשלח את הפרד שלי לסיבוב נוסף בהרי האנדים (או כל מקום אחר |חבול|), שיביא מהספק שלי שם דיסק נוסף שלהם. P:

אני שומעת עכשיו את פצעים ונשיקות. מוניקה סקס זה כיף. ^.^

נקבות, תצביעו! =(

אני ממש חוששת מהציון בעבודה באנגלית, של הפואטרי. אני עומדת לקבל 60-70, במקרה הטוב. X_X

טוב, מלבד אנשים שברור שאפגוש אותם במפגש פורים, אני אראה שם את שקד ושלו. מי עוד יהיה נוכח? ^^" (ספקו לי מידע שימושי, בבקשה. P:)

כבר כתבתי שאני רוצה לשנות כינוי בבלוג. אולי אני אשנה היום.

אם הייתי חכמה הייתי מכינה עכשיו שיעורים בהיסטוריה למחר.

טוב, אני לא.

אם הייתי חכמה גם הייתי עושה את העבודה הנוכחית באנגלית.

כפי שכבר הבנו, אני לא.

אני בקושי מכירה את השירים האחרונים ב"פצעים ונשיקות:. את הר של בייגלך אני מכירה. "האאאאאאר של בייגלך...."

גם ב"זה לא אותו דבר" זה ככה, לרוב כשאני שומעת אני מספיקה לשמוע רק את השירים הראשונים אז את האחרונים אני בקושי מכירה.

יש לי הופעה של אואזיס במנצ'סטר (אני אשלח לך, מורע :]) אבל יש לי בעיה עם מקודדים כלשהם, או משהו כזה, אז לא רואים את הוידאו. יש לי כמה קבצים כאלו. אני חושבת שאני יודעת מאיפה להוריד מקודדים, אז נראה לי שזה בסדר. מקסימום אגייס לעזרתי את סופר-אבא.

אתמול או שלשום שמתי לב שהביצה שלי בקעה (זו שברשימת דברים)! D:

אתמול אימצתי שתיים נוספות, כי לא הצלחתי להחליט אם לאמץ את ביצת האבוקדו או את הביצה הסגולה. נו טוב, The more, the merrier.

עוד פוסט-ארוך-מלא-בשטויות-חסרות-תוכן נכנס לסטטיסטיקה.

להת'!

"הגיע הביתה אסיר משוחרר, נכנס לסלון וראה מולו הר

האאאאר של בייגלך, האאאאאאאאאאאאאאאר של בייגלך...."

(בקרוב אפטר מהחתימה הזאת, אתם תראו *תפוז קשואח*)