~עריכה~

הבלוג בן 4 היום!

ושכחתי מזה, תודה לאדמה שהזכירה לי. XDDDD

אין לי כ"כ מה לומר על זה חוץ מדאמט אני ילדה משועממת!

מכיוון שכבר פירסמתי את הפוסט, אני באמצע שיעורים בגאומטריה ואין לי כוח או רעיון לפוסט מושקע ונחמד לכבוד יום ההולדת אז תסתפקו בפוסט כמו שהוא. 

קצת סטטיסטיקות עלובות של בלוגפרטי:

סה"כ כניסות ב4 שנותיו הטראגיות של הבלוג - 31,361

סה"כ כניסות בחצי השנה האחרונה - 254 (בררר... פעם זה מה שהייתי עושה בשלושה ימים.)

הממ... כן, טוב. XD

איחולים בתגובות וכו' וכו'.

איפה את רואה את עצמך 20 שנה מהיום?

אני לא.

באיזה מקצוע את רוצה לעבוד בעתיד?

אני לא. P:

מה החלום האחרון שחלמת (בלילה)?

לא זוכרת. 0.0

האם את חולמת לעיתים בהקיץ?

אהא. P:

זרקת אי פעם מטבע לבאר / מזרקת משאלות?

כן, אבל אני לא זוכרת איפה.

האם גילית למישהו את החלום שהכי חשוב לך?

לא יודעת אם יש לי כזה.

מהו הסיוט האחרון שהיה לך?

ווא, לא זוכרת.

מה הדבר הכי נורא שהיית מייחלת לאדם שאת הכי שונאת?

הממ אני לא רוצה לחשוב על זה. P:

האם היה לך אי פעם דה-ז'ה-וו?

("I think we already deja'd this vu.")

ודאי שהיה לי. P:

אני עצלנית בצורה מחרידה (אבל אתם כבר יודעים את זה) ולכן לא עידכנתי כבר כמעט שלושה שבועות (אבל גם את זה אתם כבר יודעים).

יש לי פוסטיוטה עם דברים שאני צריכה לכתוב עליהם (ועוד שני פוסטיוטהים של שאלונים שבועיים).

זה יקרה. מתישהו.

חיי די מצוננים. זה התחיל ביום ראשון עם כאבי ראש וגרון ושאר החגיגה, ואתמול הכאבים עברו ונותרו הנזלת ותופעות הלוואי שלה בשלל חלקי הראש (וכאן אפסיק לפרט). זה הורס את חיי ואת יערות הגשם, עקב העובדה שאני מחסלת 3 טון טישו ליום, אבל אני מנסה לחיות ומפריעה לאנשים סביבי לעשות את אותו הדבר תוך כדי מכיוון שאני מתלוננת ללא סוף.

היום, בכל מקרה, לא שיחקתי בשלג.

כי לא היה שלג!

כלומר היה, אבל ממש מעט, לא מספיק בשביל לצאת ולשחק. אתמול בלילה היה מספיק בשביל לעשות מלאכים וכאלה אבל היה מאוחר וחשוך ועמדתי ללכת לישון. בניתי על זה שעד הבוקר יהיה עוד שלג ואני אצא, אבל בבוקר השלג נעלם! ;~~~~~~~~~;

גורם לי להצטער שאני לא ירושלמית.

צילמתי את מעט השלג שהיה במשך היומיים האלו, אולי ביום מן הימים אני אעביר את התמונות מהמצלמה ואעלה את הטובות (אם יש כאלו) לפה. רק לא לאבד תקווה!

לעומת זאת דווקא כן שיחקתי היום עם יעלי ועילי. P: הגושיםלשעבר היו אצלנו כמה שעות והיה ממש כיף. D: יעלי חזרה להיות חמודה והיא כבר לא עושה דווקא ומציקה וזה נחמד. ^^ ראיתי איתם מלך האריות.

("זה מ-ר חזיר בשבילך!")

כמו כן, חפפתי היום את השיער!!!1

אתם לא יודעים למה זה מרגש.

זה מרגש כי הייתי צריכה לחפוף כבר ביום ראשון בערב, אבל מיום ראשון בבוקר אחז בי הצינון בטופריו הזדוניים וגרם לראשי הקט (סתם, הראש שלי גדול) לכאוב. זה גרם לכך שכל משיכה הכי קטנה של השיער כאבה לי בצורה נוראית ולכן לא יכולתי לחפוף.

אתמול בבוקר לשמחתי הרבה הפסיק לכאוב לי הראש וחפפתי סוף סוף. באמת שזה היה מזל שהכאב הפסיק, כי עוד יום-יומיים ויאקים היו מתחילים לעשות שם אמבטיות בוץ.

מישהו רוצה קקטוס? גיליתי לא מזמן שאופניק יכול להתרבות. כלומר, כמו צברים - חותכים ממנו חלק, שמים באדמה והוא ממשיך לצמוח! הוא בכל מקרה גדול ומסועף מדי ולא הכי בריא, אז אני מתכננת לו גיזום מתישהו בקרוב וחשבתי שאני אוכל לשתול את החתיכות שאגזור בעציצים ולחלק לאנשים. D: או אולי למכור... הממ, אני אוכל לעשות קופה בעזרת הקקטוס הזה אם אשכרה יהיה מי שיקנה. :0

...נישאר עם לחלק.

הידעתם! שהטחול עשוי ממוּך?

אולי זהו מקורו של המוּך הטבּוּרִי.

ובכן, המשך ערב קסום וזכרו! אל תשחקו יותר מדי עם המוך הטבורי שלכם או שכשתרימו את הראש מהפופיק תגלו שאין לכם יותר חברים.

אני אומר/ת (23:52):

את קולטת אותנו בעוד כמה שנים... "למה לעזאזל היינו אובססיבים לציצים?!"

עלע אומר/ת (23:52):

אני כבר עכשיו תוהה זוער XD