עוד שאלון ישן... אני אעדכן את התשובות שיש מה לעדכן בהן. P:

האם את קוראת הרבה ספרים?

ממש לא, למרות שיש לי רשימה ארוכה של ספרים לקרוא.

איזה סוג ספרים את אוהבת לקרוא במיוחד?

אין משהו מסוים.

מהו הספר האהוב עלייך?

אין כזה.

האם את הולכת לספרייה לעיתים קרובות?

אני לא הולכת בכלל. P:

האם אי פעם היה לך מנוי לסיפרייה?

נראה לי שהיה לנו מנוי למשפחה או משהו כשהייתי קטנה.

מהו הספר האחרון שקראת?

"מהפכה ותמורה בין שתי מלחמות עולם 1920-1939"

ובאמת - אני חושבת ש-"The Pearl"/John Steinbeck אבל גם זה לביה"ס... XD

אז "המיתולוגיה הסקנדינבית"/יעקב שריג. P:

-נכון להיום, "המדריך המלא לעולמם הקסום של בני הפיות"/זיו קיטרו. P:

ומה לגביי עיתונים?

באופן כללי אני לא אוהבת אותם.

האם את כותבת סיפורים?

ממש לא. P:

מתי בפעם האחרונה קראת ספר?

ספר לימוד היום... P: ספר קריאה... כמה ימים, לא זוכרת.

-בני הפיות, לפני כמה ימים. לא קראתי בספר לימוד כבר כמה ימים.

האם לדעתך חשוב לקרוא ספרים?

לא יודעת אם חשוב. לטיפש שלא יודע עברית אני מניחה שזה חשוב, אבל כזה יקרא ספרים עילגים כמו ספרי הנערות האלו שיש בספריה של החטיבה בשפע. בכל מקרה זה אמור להיות כיף ולא משימה.

ב27.3 היינו באזכרה למבצע כראמה בלטרון. היה קצת מעניין וקצת משעמם, וקצת הרגשה של "וטפ, איזה מבצע מפגר שגרם למוות מיותר".

בטקס ההשבעה של אח שלי שהיה השבוע, גם בלטרון, אבא שלי אמר שהפכנו למשפחת שריון. זה האירוע הרביעי של השריון שהיינו בו בשנה ומשהו האחרונה.

גורל זה דבר מצחיק, אתם יודעים?

גם ה1.4 זה מצחיק. בביה"ס שלי הוא התבטא בגרפיטי על קירות הכניסה, מבחוץ, וכמה דברים משעשעים בכיתה.

שני ילדים מהכיתה שלי, למשל, עשו "מתיחה" לאחת המורות; הם קמו באמצע השיעור, הכריזו שהם אוהבים אחד את השני, נפלו על הרצפה והתחילו להשליך בגדים לכל עבר. D:

זה בכלל היה יום משעשע. זה היה יום ההולדת של המורה להיסטוריה, אז חגגנו לה בשיעור.  היא סיפרה לנו שהיא עשתה מתיחה לאיזו כיתה של ילדים טובים - היא נתנה להם בוחן על דברים שהם לא למדו וכשהם אמרו לה שהם לא למדו היא צעקה עליהם שהם גם לא כותבים במחברות. XD איזו מלכה.

בערב גם הייתה מסיבת הפתעה למעיין, שיום ההולדת שלה היה יומיים קודם. היה נחמד וטעים וכאלה. D:

לקראת פסח המורים התחילו לקבל את הדגדוג הזה שמגיע כל שנה באותה תקופה, הקול הזה בראש שלהם שאומר להם "מממ... חופש ארוך. בואו נהרוס אותו לתלמידים! בוהאהא, בוהאהאהאהאהא, בוהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111" ואז הם מצייתים לו ונותנים עבודות מזעזעות, ללא ההבנה שהם לא המורים היחידים שאותו קול מנקר בראשם. כך נוצר מצב של חמש עבודות פיכסיות להגשה לאחרי פסח, בתקופת זמן צפופה של שבוע, בערך.

חוץ מזה שפסח גם ככה התקצר השנה בגלל השביתה, היינו צריכים לבלות אותו ואת הימים שקדמו לו בהכנת עבודות. אני התכוונתי לעשות את זה, כמובן, אבל... לא יצא.

בסופו של דבר התחלתי וסיימתי עבודה גדולה בהיסטוריה יום לפני מועד ההגשה, שגם הוא היה אחרי הארכה. באותו לילה הלכתי לישון ב2 וחצי בגלל העבודה. נו, אני עובדת לאט.

עבודת חקר באנגלית, שעשיתי עם הילה על בנות גילמור(!), התחלנו ביום חמישי שהיה שלושה ימים לפני מועד ההגשה, סיימנו בקושי בשבת בלילה והיא עשתה גימורים סופיים ביום ראשון בבוקר כי היא התחילה את הלימודים בשעה שלישית.

עם שני חלקים של עבודה בתנ"ך דווקא הסתדרתי, למרות שמועדי ההגשה של שניהם היו בימים שלא הייתי בביה"ס בכלל. את החלק הראשון מעיין הדפיסה והגישה בשבילי, ואת השני השארתי במזכירות כשבאתי למתכונת בקולנוע.  זו העבודה היחידה שקיבלתי בחזרה בינתיים, וקיבלתי בה 100. ^^

היו לי גם עבודות בגאומטריה ובאנליזה. כשגיליתי שהן לא עם ציון החלטתי לחוס על עצמי ועל שפיותי המעורערת גם ככה, ולא לעשות אותן. זה עשה אותי נורא מאושרת, אז זה נחשב בשבילי כמשהו טוב.

לפני פסח היה יום ההורים של השליש השני. דיברנו על הציונים, שרובם היו בסדר, ועל ההרחבות. שולה, כמובן, ניסתה לשדל אותי להרחיב ביולוגיה, ותוך כדי ירדה על קולנוע ועל צרפתית.

אני שונאת שאנשים חושבים שהם יודעים מה טוב בשבילי, ומה אני צריכה, או מסוגלת לעשות. אני לא אקח מקצוע מדעי שאני לא סובלת ולא מסוגלת לעשות רק כי "זה פותח דלתות" וכי אמא שלי חושבת שאני יכולה, כשאני יודעת שאני לא אצטרך את זה. לא לקחתי פיזיקה מסיבה מסוימת, ויש לי גם את הסיבות שלי להתנגד לביולוגיה.

אני בכלל לא רוצה ללמוד באוניברסיטה, אז במה 5 יח' מתמטיקה ומקצוע מדעי שיגרום לי לסבול במשך שנתיים יעזרו לי? אבל אני לא יכולה להגיד את זה לאמא שלי, כי היא מתחילה לברבר על עתיד ויכולות שאין לי.

בכלל, כשאני שואלת אנשים אם כדאי לי להרחיב קולנוע או מחשבים (ללא שום ציפיה לקבל תשובה לטעמי, כמובן), התשובה היא לרוב "קחי מחשבים כי זה יותר חשוב ויעזור לך, אבל קולנוע יהיה לך יותר כיף."

אז לא, מחשבים לא חשוב ולא יעזור לי, וקולנוע לאו דווקא יותר כיף.

דרך אגב, עוד לא החלטתי על הרחבות. אני עדיין די בגישה של שום-דבר-לא-מתאים-לי ולא מצליחה להחליט. אני רואה את עצמי בכיתה י"ב עדיין מתלבטת.

עדכון מצב: שתי מתכונות, עבודה במקום מתכונת (צרפתית), ושתי בגרויות עברו.

ההורים חוזרים היום מסופ"ש בים המלח.

ואני רעבה.

אה, והכנתי אתמול איש פסיפלורה. הוא כזה חמוד! D:

להת'. ^^

סלובי אומר/ת:
אני חושב שמה שליהי מנסה להגיד זה שלקחנו את שארון רחוק מדי ;;
סאלי אומר/ת:
אבל ישראל זה לא כלכך רחוק ]:
סאלי אומר/ת:
זה כולה 4 שעות טיסה