יום אחד, לפני שנים רבות... כן, אני שוב בדיליי.
לפני קצת פחות מחודשיים הייתי בהופעה של אמה שפלן. 
ההופעה הייתה בחיפה והלכתי עם עלעון-פצפון, ומכיוון שהאוטובוס האחרון מחיפה לירושלים יצא בערך כשההופעה התחילה, נשארנו לישון אצל חברת משפחה של עלע.
ההופעה הייתה ראשונה בסיבוב הופעות לרגל יציאתו העתידית של דיסק חדש, כך שהיה ברור שרוב השירים בהופעה יהיו חדשים. בעקבות דברים ששמעתי די חששתי לאכזבה צורמת מהשירים החדשים - שהם יהיו שונים לחלוטין מהישנים ו...טוב, גרועים.
באמת רוב השירים היו חדשים, אבל לצידם היו כמה שירים ישנים ומעולים. :) חסר שיר הדגל שלה לשעבר שבמקומו כנראה יש נסיון לקדם שיר חדש... שלא הכי אהבתי. :X אבל למען האמת, את רוב השירים החדשים דווקא כן אהבתי. לא כולם הלכו לחלוטין לכיוון הפופיסטי השטוח ואיבדו את האופרה והקלאסיקה (או ה"קולורטורה", נדמה לי שכך קוראים לסגנון שלה). היו שירים ממש יפים, והיו שירים נחמדים.
כך או כך נהניתי והייתה הופעה מעולה. אמה הייתה ממש חמודה על הבמה ושרה מעולה.
לעומת זאת, היו כמה תקלות טכניות שקצת הרסו. היה שיר אחד שבוצע בליווי פסנתר בלבד, אבל כנראה שמאיזושהי סיבה לא ברורה, לא נערכו חזרות משותפות של אמה והפסנתרן והם ידעו על עיבודים שונים, או משהו בסגנון. אמה עצרה והתחילה את השיר מההתחלה פעם או פעמיים, התנצלה והסבירה שיש ביניהם חוסר התאמה בעיבוד, ובסופו של דבר החליטה לשיר א-קפלה. (רק שהפסנתרן לא ממש הבין את הרעיון והמשיך לנסות להשתלב איתה למרות שהיא סימנה לו שיפסיק בכל פעם.
)
זה עוד עבר יחסית בשלום כי בסופו של דבר השיר בוצע ובצורה טובה, אבל תקלה אחרת הייתה קצת יותר גרועה, וגם לחלוטין לא הוגנת כלפי הקהל (במיוחד בהתחשב במחיר הטראגי ששילמנו
). אחרי שיר כלשהו, רקדן רקע שכזה שהיה על הבמה בכל השירים, הרים את אמה והוציא אותה אל מחוץ לבמה. תוך כדי נפל לה המיקרופון (מדונה) וכנראה קצת... נשבר או משהו. כשהיא חזרה אח"כ לשיר הבא, עם המיקרופון עליה, הוא פשוט לא עבד. השיר בוצע בשלמותו בלי ששמענו את אמה, ומשום מה לא הפסיקו אותו והתחילו מההתחלה. זה היה לחלוטין לא מקצועי מצד הסאונדמן או מי-שלא-היה-אחראי-על-זה, ונורא מעצבן. אני לא זוכרת איזה שיר זה היה, אבל זה היה שיר ישן ונורא יפה. אחרי שהשיר הסתיים היא הלכה, וחזרה עם מיקרופון רגיל. היא התנצלה על התקלה, אבל את השיר לא שמענו שוב. 
שאר ההופעה עברה מעולה, כמו שכבר כתבתי. חוץ מזה, ישבנו בשורה השלישית, באמצע. דווקא שלוש השורות הראשונות כולן באותו גובה והדירוג מתחיל שורה אח"כ, אז למרות שראינו מעולה, השורות שלפנינו קצת הפריעו לצלם. ...לא שזה מנע ממני לצלם בערך 500 תמונות ו6 סרטונים.
עוד משהו ששימח אותי בהופעה הוא העובדה שיצאו לי לא מעט תמונות טובות.
ממש כמעט כל ההופעה צילמתי, ושיחקתי עם הגדרות הצילום כדי להצליח לצלם כמו שצריך ולאזן בין תמונה מרוחה לבין תמונה חשוכה. אז נו, רוב התמונות הטובות יצאו די חשוכות, אבל גם זה משהו. 
בסוף ההופעה, מכיוון שלא באמת היה לנו מה לעשות, התנהגנו כמו ילדות והלכנו ליציאה האחורית מהאולם. 
אמרנו שנחכה זמן מסוים עד שנוותר ונלך ולא נישאר לחכות לאמה עד 2 בלילה או משהו אם היא תחליט להישאר שם לנצח שכזה. המזל היה שהיא יצאה אחרי לא הרבה זמן. בגלל ש99% מהקהל היו זקנים, היו שם מלבדנו רק איזו בחורה, ועוד זוג מבוגרים דווקא. הבחורה קפצה עליה לפני שהיא הספיקה לצאת אפילו, ואח"כ הזוג ואנחנו ביקשנו חתימה על הכרטיסים. היא ממש הסתבכה עם איות השם "איה" אז אייתתי לה אותו עם שמות האותיות בצרפתית.
אבל דווקא בשם שלי היא לא שמעה טוב והחליטה שקוראים לי זוהל.
אח"כ עלע ואני הצטלמנו איתה. התמונה (היחידה, לצערי) יצאה ממש תחת כי המצלמה שלי החליטה למרוד (יצא מזה משהו לא ברור), אמה לא הסתכלה למצלמה ואני יצאתי מכוערת כמו החיים. אח"כ עלע עוד הספיקה תמונה איתה לבד שאני צילמתי, והתמונה יצאה ממש טוב.
יצאנו משם מקפצצות ומרוצות, ובידנו מזכרות ראויות - תמונות, חתימות ואפילו פוסטר של ההופעה לכל אחת - שהשגנו מדוכן שפירסם הופעות עתידיות. לא שיש לי מקום לתלות את הפוסטר העצום הזה בחדר כרגע... אבל העיקר הכוונה! P:

(עוד ביטוי למרד של המצלמה שלי - השמלה הייתה בכלל סגולה. משום מה יש למצלמה שלי בעיה עם סגול לאחרונה...)
